כתב אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(הוספת תמונה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]] | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}} | ||
צורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת אותיות המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן. | צורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת אותיות המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן. | ||
==רקע כללי== | ==תולדות הכתב== | ||
===רקע כללי=== | |||
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נעשו שינויים רבים בצורת האותיות, ובאופן כתיבתם. | צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נעשו שינויים רבים בצורת האותיות, ובאופן כתיבתם. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
ב) הכתב המקובל בין חכמי ספרד (קרוי בשם "ספרדי", או "כתב בית יוסף"), המתאים יותר עם המבואר בספרי הקבלה. | ב) הכתב המקובל בין חכמי ספרד (קרוי בשם "ספרדי", או "כתב בית יוסף"), המתאים יותר עם המבואר בספרי הקבלה. | ||
==חיבור תמונת האותיות== | ===חיבור תמונת האותיות=== | ||
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|באג"ק הנסמנת בהערה הבאה מדגיש כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. | באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|באג"ק הנסמנת בהערה הבאה מדגיש כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו). | (צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו). | ||
==העברת המסורה== | ===העברת המסורה=== | ||
למרות מאמציו הרבים של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|ראה באג"ק כ"ק אד"ש ח"ו עמ' סט, ח"ח עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים. | למרות מאמציו הרבים של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|ראה באג"ק כ"ק אד"ש ח"ו עמ' סט, ח"ח עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה, הורה הרבי לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן. לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|אג"ק חטו עמ' שטז.}}: | על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן. לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|אג"ק חטו עמ' שטז.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב . . והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב . . והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}} | ||
גרסה מ־00:27, 13 ביולי 2012
צורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת אדמו"ר הזקן, הינה צורת אותיות המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. באגרות קודש רבות מעודד הרבי סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.
תולדות הכתב
רקע כללי
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נעשו שינויים רבים בצורת האותיות, ובאופן כתיבתם.
באופן כללי, השיטות השונות בכתיבת האותיות נחלקות לשתי שיטות עיקריות:
א) הכתב המקובל בין חכמי אשכנזי (קרוי בשם "כתב האר"י", או "כתב אשכנז"), הנצמד בעיקר לגדרים ההלכתיים של צורת האותיות כפי שהובאו בשולחן-ערוך.
ב) הכתב המקובל בין חכמי ספרד (קרוי בשם "ספרדי", או "כתב בית יוסף"), המתאים יותר עם המבואר בספרי הקבלה.
חיבור תמונת האותיות
באחת הפעמים בהם ביקר אדמו"ר הזקן בחצר מורו ורבו המגיד ממעזריטש, הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה[1]. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.
בחזרתו לביתו עבר אדמו"ר הזקן דרך העיירה אניפולי, שם שמע שר' זושא מאניפולי הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות[2].
צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי אדמו"ר הזקן לתלמידו ר' ראובן מיאנווויטש, שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לכ"ק אדמו"ר הזקן.
(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'שולחן ערוך' שלו).
העברת המסורה
למרות מאמציו הרבים של כ"ק אדמו"ר שליט"א[3] לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.
עם זאת, נותרו בידינו תפילין מקוריות, המיוחסות לר' ראובן הסופר[4]. תפילין אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו לאדמו"ר הריי"צ על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה.
הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר[5].
התייחסות הרבי
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות דוקא בכתב אדמו"ר הזקן. לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד[6]:
לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב . . והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל
בנוסף לכך, הרבי דרבן[7] מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת אדמו"ר הזקן מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.
לקריאה נוספת
- אותיות הרב - הרב משה ויינר.
- כתב חב"ד - הרב אברהם לוי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ באג"ק הנסמנת בהערה הבאה מדגיש כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה בדרך חב"ד".
- ↑ ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' ח"ה עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין באג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.
- ↑ ראה באג"ק כ"ק אד"ש ח"ו עמ' סט, ח"ח עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד
- ↑ כשהראה הרב מנחם זאב גרינגלאס את תמונת אותיות אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם אותיות אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.
- ↑ יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר האם זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת להקל על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות תפילין ומזוזות בכתב אדמו"ר הזקן בדווקא.
- ↑ אג"ק חטו עמ' שטז.
- ↑ בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב אליעזר-צבי צירקינד (קראון הייטס), הרב מ"מ אהרונוב (קנדה), הרב ח"ע מרינובסקי, הרב אליהו גבאי, הרב שמשון כהנא, ועוד. ראה כ"ז בהרחבה בהקדמה לספר כתב חב"ד.