אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]] | [[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]] | ||
הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]]. | הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'[[אגודת ישראל]]' וממנהלי [[כולל חב"ד]]. | ||
==מתולדותיו== | ==מתולדותיו== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל): | רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל): | ||
"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק". | "אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]". | ||
"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" | "גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה". | ||
==שנות צעירותו== | ==שנות צעירותו== | ||
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין | כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים. | בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. | בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. | ||
בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש | בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]: | ||
''' | ''' | ||
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש | "בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".''' | ||
==גלות [[מצרים]]== | ==גלות [[מצרים]]== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]]. | לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]]. | ||
בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ | בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. | ||
רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. | רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
==התקשרות== | ==התקשרות== | ||
בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן". | |||
בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן". | |||
עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים. | עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים. | ||
| שורה 150: | שורה 149: | ||
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים: | בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים: | ||
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}} | "דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}} | ||
"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א). | "ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א). | ||
| שורה 195: | שורה 194: | ||
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו. | * [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו. | ||
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו. | * [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו. | ||
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||