חיים אליעזר קרסיק

הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו

הרב אליעזר קרסיק רב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב, חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א.

ביוגרפיה

נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת תרנ"ח ובבחרותו למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם בביטאון חב"ד ובשנית פורסמו בספר אודותו עבד אברהם אנכי.

חתונת הרב קרסיק התקיימה בי"ב בתשרי תרפ"ב, ברוסטוב. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי"צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר קידושין.

רב ברוסיה ובתל אביב

כיהן כרב בעיירה שצעדרין ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב שלמה יוסף זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

מנהל אחי תמימים תל אביב

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר בני תמימים תל אביב ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת אחי תמימים תל אביב ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב כפר חב"ד. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר ברשת אוהלי יוסף יצחק, מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, ובא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

פטירתו

בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים אשכנזי (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

בני משפחתו

• רעייתו: הרבנית לאה קרסיק בתו של הרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב יחיאל צבי גוראריה, הרב חיים שמריהו גוראריה, הרב משה גוראריה והרב שניאור זלמן גוראריה

• בתו: הרבנית דבורה אשכנזי התחתנה עם הרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

• בתו: מרת טעמא גוראריה שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב נתן גוראריה ע"ה בנו של הרב חיים שמריהו גוראריה.

• בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב צבי הירש חיטריק בנו של הרב יהודה חיטריק.

• הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, המשפיע הרב חיים אשכנזי ע"ה, הרב יוחנן גוראריה רבה של חולון, הרב יוסף יצחק חיטריק ועוד.

לקריאה נוספת

• עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

• זכרונות מימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש, פורסמו בשנת תשי"ב בביטאון חב"ד.

• ימי תמימים

• חייל בשירות הרבי

קישורים חיצוניים

• פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
• פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק
• מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף
• הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק
• הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד
• חבר בית דין להעברת ציון אדמו"ר הרש"ב
• אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק
• סקירה על הקמת ישיבת אחי תמימים תל אביב

שאלות ותשובות בהלכה

• שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין
• מכתבו אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה
• גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת