קורניץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עריכה. הגהה.)
שורה 1: שורה 1:
'''קורניץ''' הינה עיירה יהודית קטנה בליטא שרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי [[אדמו"ר הזקן]], הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירה. בזכותו של מייסד הקהילה הרה"ח ר' [[זלמן קורניצער]], ביקרו בעיירה [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
'''קורניץ''' היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס). עד מלחמת העולם השניה היו רוב תושבי '''קורניץ''' יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי [[אדמו"ר הזקן]], הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירה.


במשך שנים רבות כיהנו בקורניץ רבנים חב"דיים, ביניהם הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא") מחשובי חסידי חב"ד. את מקומו מילא חתנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כאשר נפטר, מילא את מקומו בנו הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה. בהמשך עזב הרב לנדא את משרתו במקומו מונה הגאון רבי [[שלמה אליהו אושפאל]].
==היסטוריה==
ב'''קורניץ''' התגוררו לפני מלחמת העולם השניה כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"ד.  
את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא ע"ה. כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא ע"ה.  


את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא ע"ה. כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא ע"ה.  
===מלחמת העולם השניה===
ביום רביעי, כ"ז ב[[אלול]] בשנת [[תש"ב]], יהודי '''קורניץ''' התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך.
מכל יהודי '''קורניץ''' נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט.


בעיירה קורניץ התגוררו לפני מלחמת העולם השניה כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"ד. לצערנו הרב, מכל יהודי העיירה נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט.
==ביקורי הרביים==
בזכות מייסד הקהילה הרה"ח ר' [[זלמן קורניצער]], ביקרו בעיירה [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].


ביום רביעי, כ"ז ב[[אלול]] בשנת [[תש"ב]], יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילאו את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך.  
==רבני קורניץ==
במשך שנים רבות כיהנו ב'''קורניץ''' רבנים חב"דיים, ביניהם הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא") מחשובי חסידי חב"ד. את מקומו מילא חתנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כאשר נפטר, מילא את מקומו בנו הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה. בהמשך עזב הרב לנדא את משרתו במקומו מונה הגאון רבי [[שלמה אליהו אושפאל]].


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בליטא]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בליטא]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]

גרסה מ־07:17, 29 באפריל 2012

קורניץ היא עיירה ברוסיה הלבנה (כיום בלארוס). עד מלחמת העולם השניה היו רוב תושבי קורניץ יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי אדמו"ר הזקן, הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירה.

היסטוריה

בקורניץ התגוררו לפני מלחמת העולם השניה כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"ד. את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא ע"ה. כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא ע"ה.

מלחמת העולם השניה

ביום רביעי, כ"ז באלול בשנת תש"ב, יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך. מכל יהודי קורניץ נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט.

ביקורי הרביים

בזכות מייסד הקהילה הרה"ח ר' זלמן קורניצער, ביקרו בעיירה אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.

רבני קורניץ

במשך שנים רבות כיהנו בקורניץ רבנים חב"דיים, ביניהם הרב מרדכי זיסקינד (כונה "זישקא") מחשובי חסידי חב"ד. את מקומו מילא חתנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כאשר נפטר, מילא את מקומו בנו הרב יעקב לנדא ע"ה. בהמשך עזב הרב לנדא את משרתו במקומו מונה הגאון רבי שלמה אליהו אושפאל.