חיים אליעזר קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]] | [[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]] | ||
הרב '''אליעזר קרסיק''' | הרב '''אליעזר קרסיק''' מחשובי [[רבני חב"ד]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים וסידר [[קידושין]]. | חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים וסידר [[קידושין]]. | ||
==פעילותו== | ==פעילותו== | ||
כיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות, ובשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בתל אביב. | כיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות, ובשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בתל אביב. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
ייסד וניהל את "חדר" [[בני תמימים תל אביב]], ייסד וניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | ייסד וניהל את "חדר" [[בני תמימים תל אביב]], ייסד וניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | ||
כיהן כ[[רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. | כיהן כ[[רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ. | ||
בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ. | |||
במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. | במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים | בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
==בני משפחתו== | ==בני משפחתו== | ||
* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב | * רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]] | ||
* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב. | * בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]]. | * בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]]. | ||
* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]], הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון ועוד. | * הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־09:55, 21 בפברואר 2012
הרב אליעזר קרסיק מחשובי רבני חב"ד, חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א.
ביוגרפיה
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת תרנ"ח ובבחרותו למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.
חתונת הרב קרסיק התקיימה בי"ב בתשרי תרפ"ב, ברוסטוב. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי"צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים וסידר קידושין.
פעילותו
כיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות, ובשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב.
ייסד וניהל את "חדר" בני תמימים תל אביב, ייסד וניהל את ישיבת אחי תמימים תל אביב.
כיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.
במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי היישוב כפר חב"ד.
ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
פטירתו
בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים אשכנזי (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.
בני משפחתו
- רעייתו: הרבנית לאה קרסיק בתו של הרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב יחיאל צבי גוראריה, הרב חיים שמריהו גוראריה, הרב משה גוראריה והרב שניאור זלמן גוראריה
- בתו: הרבנית דבורה אשכנזי התחתנה עם הרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
- בתו: מרת טעמא גוראריה שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב נתן גוראריה ע"ה בנו של הרב חיים שמריהו גוראריה.
- בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב צבי הירש חיטריק בנו של הרב יהודה חיטריק.
- הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, המשפיע הרב חיים אשכנזי ע"ה, הרב יוחנן גוראריה רבה של חולון, הרב יוסף יצחק חיטריק ועוד.
ראו גם
- זכרונות מימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש, פורסמו בשנת תשי"ב בביטאון חב"ד.