שלמה גורן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־03:28, 9 בפברואר 2012

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק); כ"א בשבט תרע"ח - כ"ד בחשוון תשנ"ה, היה הרב הצבאי הראשי משנת תש"ח ועד תשל"א. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל בשנים תשל"ב-תשמ"ג. הוא נפגש עם הרבי, ובכל מה שהיה יכול היה עוזר לרבני וחסידי חב"ד בארה"ק. בעקבות פסקו בפרשת הממזרים הוא זכה לגינוי חריף מהרבי שקרא לו להתפטר מתפקידו.

ביוגרפיה

נולד בעיר זמברוב שבפולין לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת תרפ"ה (1925) עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי^[1].

לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים, והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 נסמך לרבנות ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי הבבלי והירושלמי השייכים למשניות של מסכת מקוואות (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת הלכתית שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת תשכ"א אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.

נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב אברהם יצחק קוק.

בשנים ת"ש - תש"ד למד באוניברסיטה העברית.

תקופת שירותו הצבאי

בשנת תרצ"ו, עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור ירושלים.

כאשר הוקם צה"ל בשנת תש"ח, הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי מלחמת העצמאות ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.

כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת הסידור של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.

הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ולכותל המערבי במלחמת ששת הימים, שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות שופר^[2]. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו לקבר רחל בבית לחם ולמערת המכפלה בחברון^[3].

באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שבהר הבית, המזוהה עם מקום קודש הקודשים, וצולם כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כהר סיני כשספר תורה בידו.

הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת תשל"א (1971). ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.

כהונתו כרב הראשי לישראל ולאחריה

בשנת תשכ"ח (1968) נבחר לרב הראשי של תל אביב אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת תשל"א (1971).

בשנת תשל"ב (1972) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב איסר יהודה אונטרמן. הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת תשמ"ג 1983. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של הרבנות הראשית.

הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת תשמ"ג כאשר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא החליפו. לאחר שפרש הקים סמוך לכותל המערבי בירושלים את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד בראשה עד לפטירתו.

הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על הסכמי אוסלו כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. בעקבות ההסכמים יצא בגילוי דעת לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.^[4]

נפטר בתל אביב בליל שבת פרשת חיי שרה תשנ"ה, ונטמן בהר הזיתים.

קשריו עם הרבי וחב"ד

הרב גורן נפגש כמה פעמים עם הרבי.

פעם כשהיה ביחידות (יחד הוא עם הרב מנחם הכהן, רבה של רומניה) שאל את הרבי מדוע נמנע מלעלות לארץ, והוסיף 'הרי הרבי הריי"צ ביקר בארץ הקודש ומדוע שהרבי לא יעשה זאת'. הרבי אז לא ענה לו על שאלה זו. אולם כעבור שנתיים, כשהגיעו שוב ביחד אל הרבי, והשיחה נסבה על עניינים שונים. לפני היציאה פנה הרבי אל הרב גורן ואמר לו "לפני שנתיים שאלת אותי למה אני לא בא לארץ. כעת ברצוני לענות לך: 'השווער שלי הגיע לארץ מפני שלא יכול היה לעלות לקברי אבותיו ברוסיה, לארץ הוא הגיע להשתטח על קברי האבות. מה שאין כן אני, הרי חמי קבור כאן"^[5].

"הרבי לא ענה לו על שאלה זו. אולם כעבור שנתיים, הגענו שוב ביחד אל הרבי, והשיחה נסבה על עניינים שונים. לפני היציאה פנה הרבי אל הרב גורן ואמר לו "לפני שנתיים שאלת אותי למה אני לא בא לארץ. כעת ברצוני לענות לך: 'השווער שלי הגיע לארץ מפני שלא יכול היה לעלות לקברי אבותיו ברוסיה, לארץ הוא הגיע להשתטח על קברי האבות. מה שאין כן אני, הרי חמי קבור כאן".

באחד השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' שלמה מיידנצ'יק ור' חיים זושא וילימובסקי, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.

לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסדר לו 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.

מספריו

נזר הקדש: חידושים על הרמב"ם הלכות פסולי המוקדשין, ירושלים תרצ"ה.
שערי טהרה: תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית ירושלים ת"ש.
משיב מלחמה: שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).
הר הבית: גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').
קובץ פסקי הלכות צבא, בהוצאת הרבנות הצבאית, תשי"ט.
תורת המועדים: מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, תשכ"ד.
מועדי ישראל
פסק הדין בעניין האח והאחות, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג.
תורת השבת והמועד, בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ב.
תורת המקרא: דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו.
תורת המדינה: הלכות מדינה.
ספר משנת המדינה: מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו.
תורת הפילוסופיה: לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ח.
תורת הרפואה: מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד"ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשס"א.
תרומת הגורן: שאלות ותשובות אורח חיים א', תשס"ה
הירושלמי והגר"א: על חידושי והגהות הגר"א.
ירושלמי ברכות: פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"א.

הערות שוליים

↑ חלק מהחומר מויקיפדיה‏
↑ בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).
↑ ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה‏
↑ ירון אונגר, גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית, אתר הכנסת
↑ קשריו עם הרבי וחב"ד, שליחות חשאית אל הרב גורן...

[1] חלק מהחומר מויקיפדיה‏

[2] בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).

[3] ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה‏

[4] ירון אונגר, גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית, אתר הכנסת

[5] קשריו עם הרבי וחב"ד, שליחות חשאית אל הרב גורן...

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == ביוגרפיה ==
-נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]‏}}ויקיפדיה.
+נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]‏}}.
 לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים למשניות של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו. לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו.
-הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת[, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. בעקבות ההסכמים יצא בגילוי דעת לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}
+הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. בעקבות ההסכמים יצא בגילוי דעת לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}
-נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בבהר הזיתים.
+נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים.
+==קשריו עם הרבי וחב"ד==
+הרב גורן נפגש כמה פעמים עם הרבי.
+פעם כשהיה ב[[יחידות]] (יחד הוא עם הרב מנחם הכהן, רבה של רומניה) שאל את הרבי מדוע נמנע מלעלות לארץ, והוסיף 'הרי הרבי [[הריי"צ]] ביקר ב[[ארץ הקודש]] ומדוע שהרבי לא יעשה זאת'. הרבי אז לא ענה לו על שאלה זו. אולם כעבור שנתיים, כשהגיעו שוב ביחד אל הרבי, והשיחה נסבה על עניינים שונים. לפני היציאה פנה הרבי אל הרב גורן ואמר לו "לפני שנתיים שאלת אותי למה אני לא בא לארץ. כעת ברצוני לענות לך: 'השווער שלי הגיע לארץ מפני שלא יכול היה לעלות לקברי אבותיו ברוסיה, לארץ הוא הגיע להשתטח על קברי האבות. מה שאין כן אני, הרי חמי קבור כאן"{{הערה|1=קשריו עם הרבי וחב"ד, [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=7987 שליחות חשאית אל הרב גורן...]}}.
+"הרבי לא ענה לו על שאלה זו. אולם כעבור שנתיים, הגענו שוב ביחד אל הרבי, והשיחה נסבה על עניינים שונים. לפני היציאה פנה הרבי אל הרב גורן ואמר לו "לפני שנתיים שאלת אותי למה אני לא בא לארץ. כעת ברצוני לענות לך: 'השווער שלי הגיע לארץ מפני שלא יכול היה לעלות לקברי אבותיו ברוסיה, לארץ הוא הגיע להשתטח על קברי האבות. מה שאין כן אני, הרי חמי קבור כאן".
+באחד השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.
+לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסדר לו 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.
 ==מספריו==