שלמה גורן – הבדלי גרסאות
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של [[הר הבית]] ופסיקה הלכתית תקדימית. | כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של [[הר הבית]] ופסיקה הלכתית תקדימית. | ||
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערת שוליים|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו.}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]. | הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערת שוליים|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]. | ||
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. | באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. | ||
הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]] (1971). ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון. | הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]] (1971). ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון. | ||
===כהונתו כרב הראשי לישראל ולאחריה=== | |||
בשנת [[תשכ"ח]] (1968) נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]] (1971). | |||
בשנת [[תשל"ב]] (1972) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב איסר יהודה אונטרמן. הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ"ג]] 1983. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של הרבנות הראשית. | |||
הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו. לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו. | |||
הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת[, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. בעקבות ההסכמים יצא בגילוי דעת לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}} | |||
נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בבהר הזיתים. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]] | [[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גורן שלמה]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|גורן שלמה]] | ||