משה יעקב ווייס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:


האמין בכל ליבו בהתגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח והפיץ ברבים את אמונתו בכך, ואף הזדרז לחתום על הפסק דין המפורסם, זאת לצד השתתפותו בכנסי גאולה ומשיח של חסידי חב"ד  
האמין בכל ליבו בהתגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח והפיץ ברבים את אמונתו בכך, ואף הזדרז לחתום על הפסק דין המפורסם, זאת לצד השתתפותו בכנסי גאולה ומשיח של חסידי חב"ד  
==הסתלקותו==
ברוך דיין האמת: בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק נפטר הבוקר (שישי), הגה"צ רבי משה יעקב וייס זצ"ל, גאב"ד נווה אחיעזר בבני ברק.
בתחילת השבוע דפרשת שמות תשע"ב אושפז הגאב"ד בשל הפרעות בפעילות הלב וזיהום ברגלו. ביום שישי ח"י טבת תשע"ב התדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה כשהוא בן 88 בפטירתו.
הלוויתו יצאה ביום שישי בשעה 13:00 מבית המדרש "היכל אברהם צבי", בשכונת נווה אחיעזר בבני ברק לבית החיים פוניבז' בבני ברק, שם נטמן בסמוך לכניסת השבת
תהא נשמתו צרורה בצורר החיים.


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־19:21, 14 בינואר 2012

הרב וויס
הרב משה יעקב וייס בחלוקת דולרים

הרב משה יעקב וייס נולד בעיר סטמאר ביום ז’ מר חשוון תרפ"ד, לאביו רבי אברהם צבי וייס, שהיה חבר בית הדין בסטמאר. אביו היה חתן של הרב ישעיה קליינמן שנודע כגאון עצום. משפחתו מיוחסת לגזע המהר"ל מפראג, ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים דגולים ומקובלים.

ילדותו

בצעירותו למד אצל האדמו”ר רבי יואל מסטמאר זצ”ל בעיירת סטמאר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה”מנחת אלעזר” ממונקאטש זצ”ל (כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה’מנחת אלעזר’ לאדמו"ר הריי"צ והרבי, ולפי עדותו של הרב וייס הקשר התחיל כבר עם האדמו"ר הרש"ב במאבק המשותף שלהם בנושא אגודת ישראל, ובעל “האמרי יהודה” מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של ה’מונקאטשער’ הרב ברוך רבינוביץ’. משם עבר ללמוד אצל מהר”מ מבריסק בטושאנד. קיבל סמיכה מבית הדין של קהילת מונקאטש.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.

הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לכל העניינים ההלכתיים שעמדו על הפרק באותה תקופה. ה’סמיכה’ הראשונה שקיבל היתה מבית הדין של מונקאטש, ולאחר מכן מבעל ה’בניין דוד’.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת תש”ז היה בדרכו לארץ ישראל. בזמן זה יצא החוק הבריטי שלא מאפשרים ליהודים להיכנס לארץ ישראל. ולכן במשך תשעה חודשים שהה בקפריסין, ורק לאחר מכן עלה לישראל.

בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב אונטרמן, ו’הראשון לציון’ הרב יצחק ניסים וכן על ידי הרב עקיבא סופר מפרשבורג.

אביו של הרב וייס כיהן שנים רבות כרבה של נווה אחיעזר, כאשר קודם כיהן כרב ביפו. בשנת תשל”א, כאשר אביו נפטר, ביקשו ממנו לכהן כרב המקום (עוד בהונגריה כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין). במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם “ברכת אברהם” על התורה ופרקי אבות.

התקשרותו לרבי

לאביו רבי אברהם צבי וייס, היתה התכתבות רציפה עם האדמו"ר הריי"צ. הקשר הראשון של הרב וייס עם הרבי החל בשנת תשמ"ט, לאחר שחלה במחלה קשה ובעקבות ברכותיו של הרבי, נתרפא באופן ניסי.

מיני אז נקשר הרב וייס לרבי, וכפי שהעיד ע"ע, שאין יום שלא עוסק בתורתו הקדושה של הרבי.

האמין בכל ליבו בהתגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח והפיץ ברבים את אמונתו בכך, ואף הזדרז לחתום על הפסק דין המפורסם, זאת לצד השתתפותו בכנסי גאולה ומשיח של חסידי חב"ד

הסתלקותו

ברוך דיין האמת: בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק נפטר הבוקר (שישי), הגה"צ רבי משה יעקב וייס זצ"ל, גאב"ד נווה אחיעזר בבני ברק.

בתחילת השבוע דפרשת שמות תשע"ב אושפז הגאב"ד בשל הפרעות בפעילות הלב וזיהום ברגלו. ביום שישי ח"י טבת תשע"ב התדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה כשהוא בן 88 בפטירתו.

הלוויתו יצאה ביום שישי בשעה 13:00 מבית המדרש "היכל אברהם צבי", בשכונת נווה אחיעזר בבני ברק לבית החיים פוניבז' בבני ברק, שם נטמן בסמוך לכניסת השבת

תהא נשמתו צרורה בצורר החיים.

משפחתו

קישורים חיצוניים