שניאור זלמן גוראריה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר’ זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר’ זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר’ [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש"ב והריי"צ. פעם אמר אדמו"ר הריי"צ לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר’ זלמן. ר’ יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר’ יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר’ זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר’ [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד.
-ר’ זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, ופעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת’ זלמן פאליק’ס גורארי’ שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק’ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק’. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר "מערן צימעס". הרבי נטל מים ויצק לתוך ה’צימעס’ שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר’ זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד].
+ר’ זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת’ זלמן פאליק’ס גורארי’ שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק’ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק’. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר "מערן צימעס". הרבי נטל מים ויצק לתוך ה’צימעס’ שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר’ זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד].
-בשנים [[תרפ"ב]]-[[תרפ"ג]], התחתנה אחותו מרת לאה עם הרב [[אליעזר קרסיק]]. אדמו"ר הריי"צ הגיע ל[[קבלת פנים]], ור’ זלמן ליווה את הרבי. כאשר הגיע לאולם קבלת הפנים, אמר הרבי שהמנהג אצלנו שלא לטעום בקבלת פנים. שנים אחר-כך אמר ר’ זלמן שראה ביומני הרבי מחתונת הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]], שגם אז התבטא הרבי הריי"צ בצורה דומה, אלא שאז סייג את הדברים ואמר שהמחותנים לא טועמים.
 בתרפ"ב, זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של הרבי הריי"צ עם בן דודו הרה"ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)]]. יצויין, כי ר’ זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי"צ.
-כאשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת תרפ"ד, הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי’. בלנינגרד לא היה מלמד לר’ זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר’ [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר’ זלמן מלמד.
+כאשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי’. בלנינגרד לא היה מלמד לר’ זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר’ [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר’ זלמן מלמד.
-הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא אבתה ההנהלה לקבלו, מפאת גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]"-הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.
+הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]"-הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.
 [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה]]בשנת [[תרפ"ה]] היגרה משפחת גורארי’ ל[[פולין]], ור’ זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים וורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי במה ללמוד וכו’. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[דרך חיים]]" ל[[אדמו"ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו.
-ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו על כך-אמר ר’ זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר’ זלמן ללא ניתוח.
+ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר’ זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר’ זלמן ללא ניתוח.
 לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר’ זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר’ זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד השנה, זכה ר’ זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] -מלבד ראש השנה [[תר"צ]], שאז שהה הרבי הריי"צ ב[[ארצות הברית]], וראש השנה [[ת"ש]], אז שהה הרבי הריי"צ ב[[וורשה]] המופגזת ור’ זלמן היה בריגא.