שלום דובער ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:13, 25 בדצמבר 2011

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרב שלום דובער ליפשיץ היה רב קהילת חב"ד ברמת גן ומייסד ויושב ראש ארגון יד לאחים במשך שישים ואחת שנה.

קורות חייו

הרב שלום דובער ליפשיץ נולד בכ"ו בסיוון תרפ"ט בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב ישראל לייב ליפשיץ (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי אדמו"ר המהר"ש. בחודש טבת תרצ"ז עלתה משפחתו לארץ הקודש והם התיישבו בעיר רמת גן. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' בבני ברק, לאחר מכן עבר לישיבת אחי תמימים תל אביב, שם התחנך אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש הישיבה.

ייסוד יד לאחים

בחודש כסלו תש"י, בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, הרב כהנמן, עדויות על התחלנות שיטתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשר יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב שלמה נח קרול (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב יעקב לנדא) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של הרצליה).

הרב ליפשיץ ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. דוד בן גוריון עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזףך בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני^[1]. אף על פי כן, במהלך השנים הוצאו מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם אדמו"ר הריי"צ, האדמו"ר מסאטמר, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי דב בעריש ווידנפלד, רבי יצחק אייזיק הרצוג ^[2] ורבי יחזקאל אברמסקי. פעולות אלו היו היסוד לארגון יד לאחים שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן לימוד התורה שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך לרבי מליובאוויטש. הרבי ענה לו:

נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש . . ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה

— אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, כרך ד' אגרת א'קצח^[3]

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק^[4], מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם הרבי שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו ממזכירות הרבי על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר^[^{דרוש מקור]}.

הפעם הראשונה שבה נסע לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח הייתה בשנת תשכ"ב, לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ליחידויות, שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת תשכ"ד, כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח 770^[5].

בח"י באלול תשכ"ד נישא לרעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של המשפיע הרב נחום גולדשמיד ז"ל. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ברמת גן, בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

במוסדות חב"ד

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במסודות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק מיהו יהודי וכנגד 'גיורי וינה'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות חב"ד; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים חסידי חב"ד; קלט את בניהם בישיבות תומכי תמימים ועוד; הקים וייסד את 'וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו בשולחן ערוך הרב (בשיתוף עם הרב חנניה יוסף אייזנבך); הוציא לאור מכתבי רבותינו נשיאנו על הש"ס; כל זאת בעידודו של הרבי, ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב אפרים וולף.

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת תש"ל נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ברמת גן, של בית הכנסת 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי ובשנת תשמ"א כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב גדליה אקסלרוד.

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. בחודש שבט תש"נ כתב לו הרבי: "דעתי ברורה שיהי' רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ" ^[6].

בשנת תשמ"ח, לקראת בחירות תשמ"ט, קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך באגודת ישראל, ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמךך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק הרבי לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש שבט תש"נ, כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי""לפום צערא אגרא"". הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: "אויב ס'וועט זיך נאך מערער", בצירוף דולר נוסף^[7].

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא שלימות הארץ. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד בנימין נתניהו והסכמי חברון ווואי. הוא כינס עצרות מחאה בירושלים, בכפר חב"ד^[8] ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד הכותל המערבי וקבר רשב"י. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם קונגרס הרבנים למען השלום ועם אגודת חסידי חב"ד באה"ק.

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר כולל חב"ד נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל^[9].

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על צא"ח ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט ילדי צ'רנוביל. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה^[10]. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת תשס"א העלה הרב שלום דוב ליפשיץ יושב ראש יד לאחים טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים^[11].

המשך הפעילות ביד לאחים

בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון בבני ברק, שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון בארץ הקודש; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו^[12].

ביום כ"ד באלול תשע"א, לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד שב'הר הזיתים' בירושלים, בסמיכות לציונם של רבי שניאור זלמן מלובלין ושל רבי דוד צבי חן^[13].

ראו גם

ארגון יד לאחים

משפחתו

בניו

בניו של הרב ליפשיץ מלאים את מקומו בראשות יד לאחים, כאשר בנוסף לכך, משמ הרב ישראל לייב כרב קהילת חב"ד ברמת גן והרב שמואל שלמה כר"מ בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.

חתניו

חתנו הרב בנימין קופרמן רב בית הכנסת הגדול ברמת גן ודיין.
חתנו הרב שלמה חיים פלדמן ראש ישיבת תומכי תמימים חולון.

קישורים חיצונים

הרב ליפשיץ בטקס הענקת בול חב"ד
הרב ליפשיץ בכנס רבני קונגרס הרבנים למען השלום (תשס"ג)
הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן
הרב עובדיה יוסף - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "יד לאחים"

הערות שוליים

↑ כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (לרשת, שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.
↑ http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128
↑ המכתב המלא: "קבלתי מכתבו . . אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה"ק ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא"כ הבטחת רז"ל בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז"ל במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך.."
↑ תמונה 1, 2 באתר יד לאחים.
↑ מפי הרב נתן וולף שנכח אז.
↑ 'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.
↑ 'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.
↑ ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו, ווידיאו מהעצרת.
↑ "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" באתר "חרדים".
↑ מסמכים בנושא.
↑ מכתב מהרב ליפשיץ בנושא.
↑ http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180
↑ הלווייתו של הרב ליפשיץ

[1] כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (לרשת, שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.

[2] ttp://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128

[3] המכתב המלא: "קבלתי מכתבו . . אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה"ק ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא"כ הבטחת רז"ל בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז"ל במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך.."

[4] תמונה 1, 2 באתר יד לאחים.

[5] מפי הרב נתן וולף שנכח אז.

[6] 'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.

[7] 'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.

[8] ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו, ווידיאו מהעצרת.

[9] "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" באתר "חרדים".

[10] מסמכים בנושא.

[11] מכתב מהרב ליפשיץ בנושא.

[12] ttp://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180

[13] הלווייתו של הרב ליפשיץ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

גרסה מ־18:13, 25 בדצמבר 2011 (עריכה) חסיד (שיחה \| תרומות) (←‏המשך הפעילות ביד לאחים) → העריכה הקודמת		גרסה מ־18:13, 25 בדצמבר 2011 (עריכה) (ביטול) חסיד (שיחה \| תרומות) אין תקציר עריכה העריכה הבאה ←
שורה 9:		שורה 9:
	ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, הרב כהנמן, עדויות על התחלנות שיטתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשר יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).		ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, הרב כהנמן, עדויות על התחלנות שיטתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשר יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

	הרב ליפשיץ ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזףך בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה\|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[~~יואלך~~ טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת\|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. אף על פי כן, במהלך השנים הוצאו מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים\|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה\|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.		הרב ליפשיץ ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזףך בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה\|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת\|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. אף על פי כן, במהלך השנים הוצאו מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים\|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה\|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.