אהרן מסטרשלה

רבי אהרן הלוי מסטרשלה היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן.

דף השער

הוא הגיע מכפר קטן בבלרוס (רוסיה הלבנה) שנקרא "סטאַראָיעֶ-סעֶלעֶ" שפירושו "כפר ישן", ובעקבות שיבוש המבטא של יהודי האיזור נקרא הכפר בפיהם "סְטְרַשֶׁלֶה". מיוחס דור אחר דור לבעל השל"ה הקדוש, ומשכך יש אי-אילו חוקרים שטענו כי ישנה קירבת בשר בין אדמו"ר הזקן לרבי אהרן הלוי.

בצל אדמו"ר הזקן

מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן ללא ספק. בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושימשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו. ובמצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים משמו. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן נרתם לאסוף סך כסף אדיר לפעול לשחרורו אצל השילטונות.

בעת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הופקד רבי אהרן על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו"ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמו"ר האמצעי בעשרות שנים.

במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה. הם גם נאסרו יחד עקב הלשנה, ויחד הושמו במאסר בממשלת הצאר, אך שוחררו לאחר זמן קצר.

בגלל סיבות שאינן ידועות לנו, מחמת שנשכחו לאורך הגלות, הובאה עליו דלטוריה בפני אדמו"ר הזקן, ורבי אהרן נאלץ להעתיק את מקום מושבו בחזרה לסטראשעלא. ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים.

לאחר ההסתלקות

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי. ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ואף החל לנהוג במנהגי אדמו"רות. הרבה מגדולי חסידי רבינו הזקן נהו אחריו, ורק מעטים כפפו עצמם לאדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו ממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו חסידיו לחסידות חב"ד. עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לשני דברים מרכזיים: העבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה, ובאופן של פנימיות אמיתית דווקא. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. מחלוקת נוספת היתה ביחס לרבי ולחסידות, שכן רבי אהרן טען שהעיקר הוא תורת החסידות ועניין הרבי היא רק לעזור להגיע אל החסידות.

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט. דומה כי הוא היחיד שמזכיר בספריו את דעת החסידות ביחס לצמצום שקדם לצמצום הראשון שמובא בספרי הקבלה, אותה הוא מכנה "בקיעה".

מצבתו

מצבתו של רבי אהרון

בטבת שנת ה' תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת עפ"י עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" עפ"י הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה.

באחת הסעודות בביתו של הרבי הריי"ץ ומאוחר יותר אצל הרבי, ביקשו להוציא לאור את ספריו ומאמריו הרבים שעדיין לא נדפסו והם ספונים בספריית חב"ד בכתבי-יד רבים, הן מצד ההשכלה הרבה שבהם והתועלת שיש בהם תועלת רבה לעבודת ה', וכן מחמת שמצב הדפים בהם מלכתחילה איננו טוב ובחלוף הזמן מצבם מחריף לאין-שיעור. אולם עד כה הדברים מתנהלים בעצלתיים ובחוסר מוטיבציה, מחמת שהספרן הראשי של ספריית חב"ד כבר הזדקן מאד.

ספריו

• שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה.
• שערי העבודה - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו [ספר של בינוניים]].
• עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, ה'תר"ב-ה'תרכ"ו.
• הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), ה'תרכ"ו.
• ספר שער התפילה - אבד. ויש הסבורים כי הוא נמצא בכתב-יד בספרית חב"ד.

ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים. משכך, מאז שנות השבעים, קבוצת אנשים הרימו את הכפפה והדפיסום במהדורות נוספות, ובהפצה נרחבת, כנראה על ידי חוגים המקורבים לחסידות סאטמר.

ניגוניו

• ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע
• ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע