הגניזה החרסונית – הבדלי גרסאות

שורה 40: שורה 40:
הרבי הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] (אלא שחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, הרבי ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:
הרבי הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] (אלא שחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, הרבי ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:


*ידועים לכל אלה שהיו בזמן הופעת מכתבי הגניזה בדרום [[רוסיה|רוסיא]], היינו בסמיכות לאדעסא וחערסאן, האנשים בעלי שם ובפרט אלו שהיתה להם ידיעה בתולדות החסידות ותורתה, וביניהם לא היה אף אחד שמוכשר היה וגם יכול היה לכתוב מכתבים כאלו מצוצים מאצבעו.
*מכל המומחים בחסידות הידועים בדרום[[רוסיה]] [היינו בסמיכות לאדעסא וחערסאן], אין אף אדם שיכול היה למצוץ מאצבעו ולזייף כמות כזאת של מכתבים [כ300 במספר].


*להשיג בזמן ההוא, בלבול המדינות הגדול ושעת חירום בקישור בין מדינה לחברתה, קלף כזה שעליו נכתבו המכתבים, היה כמעט דבר בלתי אפשרי.
*בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג קלף שכזה.


*רוב קושיות אלו המפקפקים באמיתת המכתבים יסודם בזה שמצאו בהם כמה סתירות בתאריכי המכתבים וכו'. היינו בטעיות התלויות רובם ככולם באות ותיבה אחת, ולפעמים השמטת תיבות וכו'. והנה מי שעסק פעם בהעתקת מכתבים ובפרט כשנעשות בהחפזה{{הערת שוליים|לדאבוני ידוע לי זה על ידי שמגיה אני חלק חשוב של המאמרים וספרים הנדפסים ע"י הוצאתנו (הרבי).}} הרי גם במעתיק טוב - לכל הפחות 5 אחוז של השורות יש בהם טעיות אחרי העתקה הראשונה ומגיהים פעם שניה ושלישית. וכנ"ל - זהו במעתיק היותר טוב.
*דווקא השגיאות בתאריכים היא הראיה כי הכתבים הינם העתק משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים ב[[חסידות]].  
 
מצד שני - מזייף שרוצה לזייף ולמכור אחר כך את המכתבים לאחד מבתי ה[[אדמו"ר]]ים, היינו לאלו שיש להם ידיעה בקורות ימי ה[[חסידות]] ו[[תורת החסידות|תורתה]] הרי בוודאי ידייק ויגיה כמה פעמים, כיון שיחשוש שאם ימצאו טעויות כאלו יגלה קלונו ברבים ויפסיד את כל העסק שלו. ולכן מציאות הטעויות הנ"ל, לאחר שננכה מהם הטעיות שנתוספו על ידי מדפיס קובצי "התמים", אדרבה '''הן ההוכחה''' שהמכתבים '''לא''' נכתבו על ידי מזייף שרצה למוכרם אחר כך בכסף מלא למבינים במקצוע זה ובמילא דרושה היתה לו זהירות יתירה ביותר, כי אם אדרבה שנכתבו על ידי מעתיק בשביל אנשים כאלו שאין להם ידיעה אלא בחיצוניות המכתבים בלבד. וזוהי הוכחה נוספת למסקנת אדמו"ר הריי"צ, אשר כנראה שמעה מפי [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר: א) ללא ספק התוכן הוא אותנתי. ב) ונעתק מכתב ידם של אלו שיד ושם להם וידיעה עמוקה ב[[תורת החסידות]] וגם [[תורת הקבלה|הקבלה]].


*נקודה נוספת, עליה אמר הרבי כי היא כככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך אדמו"ר הריי"צ, שמי שראה מאות מכתבים אלו בבת אחת - שבאופן כזה הביאו אותם למכירה לב"כ [[ליובאוויטש]] - לא היה מקום כלל לדיעה שזהו גוף כתי"ק, כיון שבכולם הכתב וכן הקלף היה דומה בכל הפרטים. ומזייף שרצה לעשות זיופו באופן כזה יכול היה לקוות למצוא קונה רק בין כאלו שאין להם חוש של בקורת ושכל בריא פשוט.
*נקודה נוספת, עליה אמר הרבי כי היא כככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך אדמו"ר הריי"צ, שמי שראה מאות מכתבים אלו בבת אחת - שבאופן כזה הביאו אותם למכירה לב"כ [[ליובאוויטש]] - לא היה מקום כלל לדיעה שזהו גוף כתי"ק, כיון שבכולם הכתב וכן הקלף היה דומה בכל הפרטים. ומזייף שרצה לעשות זיופו באופן כזה יכול היה לקוות למצוא קונה רק בין כאלו שאין להם חוש של בקורת ושכל בריא פשוט.


*בנוסף: הנה בחלק המכתבים שלא נתפרסמו היו קמיעות, אותיות עם תגין ונקודות שונות - וכמו ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה נמצא בהם וכן גם בהמכתבים שנתפרסמו ענינים שלא נודעו ברבים כ"א באו במסורה רבי מפי רבי מ[[אדמו"ר הזקן]] עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר]] אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר.
*בנוסף: בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.


בסיום המכתב כתב הרבי: {{ציטוטון|לא באתי בזה אלא בנקודות כלליות, אבל לדעתי גם הן מספיקות לא לבד לדחות את הטענות במאמר הנ"ל ושלפניו, אלא גם להכריח מסקנא הפכית לגמרי והמתקבלת ביותר: דבר ברור, אשר [[ישראל מרוז'ין|האדמו"ר מרוזין]]  היה אסור{{הערת שוליים|לעת עתה עוד לא נמצאו חוקרים "מדעים" המכחישים את זה, אף שנמצא חוקר ידוע ומפורסם בפולין שבא ל"מסקנא מדעית מוחלטת" אשר [[הבעש"ט]] - לא הי' ולא נברא (הרבי).}}, במאסר קשה כהנ"ל היו מחרימים הכתבים שנמצאו ברשות הנאסר, בודאי היו אצל אדמו"ר מרוזין כתי"ק של בני דורו ודורות הסמוכים לו מלפניו וספרים וחפצים החביבים עליו כי באו אליו בירושה וכיו"ב - אם מעט או הרבה; בודאי כשנמצא האדמו"ר במקום בטוח רצה וחפש אופנים איך לקבל הכתבים וכו' הנ"ל בחזרה. ברור שלא הי' יכול להשיגם בהשתדלות גלויה אצל הממשלה כיון שברח ממאסרו - ולא נשאר אלא הדרך דאופנים חשאים. אם עלתה ביד המשתדלים בזה לשחד באיזה אופן את הפקידים השייכים לזה - מה היו עושים הפקידים כדי לפשר את הדבר ולמעט, עכ"פ את האפשריות אשר חוקרי הממשלה יגלו החזרת הכתבים לבעליהם? היותר פשוט - להניח במקומם מכתבים אשר עכ"פ בחיצוניותם במראיהם, מספרם וכו' יתאימו לגוף כתי"ק שנלקחו. מובן אשר כ"ז לא היו יכולים לעשות במנוחה גמורה באריכות זמן וכו', ובמילא לא הי' מקום להגה"ה מדויקת, וגם לא ראו נחיצות בזה, כיון שהמחליפים וגם המבקרים שחששו מאתם היו מבינים רוסית יותר מאשר חסידות. כן מובן אשר העתקת המכתבים היתה על קלף או נייר של זמן החילוף ולא של זמן הכתיבה, ובפרט שבתקופה ההיא לא ידעו על אפשריות בחינת הקלף לברר מתי נעבד.}}
בסיום המכתב כתב הרבי: {{ציטוטון|לא באתי בזה אלא בנקודות כלליות, אבל לדעתי גם הן מספיקות לא לבד לדחות את הטענות במאמר הנ"ל ושלפניו, אלא גם להכריח מסקנא הפכית לגמרי והמתקבלת ביותר: דבר ברור, אשר [[ישראל מרוז'ין|האדמו"ר מרוזין]]  היה אסור{{הערת שוליים|לעת עתה עוד לא נמצאו חוקרים "מדעים" המכחישים את זה, אף שנמצא חוקר ידוע ומפורסם בפולין שבא ל"מסקנא מדעית מוחלטת" אשר [[הבעש"ט]] - לא הי' ולא נברא (הרבי).}}, במאסר קשה כהנ"ל היו מחרימים הכתבים שנמצאו ברשות הנאסר, בודאי היו אצל אדמו"ר מרוזין כתי"ק של בני דורו ודורות הסמוכים לו מלפניו וספרים וחפצים החביבים עליו כי באו אליו בירושה וכיו"ב - אם מעט או הרבה; בודאי כשנמצא האדמו"ר במקום בטוח רצה וחפש אופנים איך לקבל הכתבים וכו' הנ"ל בחזרה. ברור שלא הי' יכול להשיגם בהשתדלות גלויה אצל הממשלה כיון שברח ממאסרו - ולא נשאר אלא הדרך דאופנים חשאים. אם עלתה ביד המשתדלים בזה לשחד באיזה אופן את הפקידים השייכים לזה - מה היו עושים הפקידים כדי לפשר את הדבר ולמעט, עכ"פ את האפשריות אשר חוקרי הממשלה יגלו החזרת הכתבים לבעליהם? היותר פשוט - להניח במקומם מכתבים אשר עכ"פ בחיצוניותם במראיהם, מספרם וכו' יתאימו לגוף כתי"ק שנלקחו. מובן אשר כ"ז לא היו יכולים לעשות במנוחה גמורה באריכות זמן וכו', ובמילא לא הי' מקום להגה"ה מדויקת, וגם לא ראו נחיצות בזה, כיון שהמחליפים וגם המבקרים שחששו מאתם היו מבינים רוסית יותר מאשר חסידות. כן מובן אשר העתקת המכתבים היתה על קלף או נייר של זמן החילוף ולא של זמן הכתיבה, ובפרט שבתקופה ההיא לא ידעו על אפשריות בחינת הקלף לברר מתי נעבד.}}