שלום דובער ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
[[תמונה:ליפשיץ.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ]] | [[תמונה:ליפשיץ.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ]] | ||
הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ויו"ר ארגון [[יד לאחים]]. | הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ויו"ר ארגון [[יד לאחים]]. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד | הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם התחנך אצל מורו ורבו, ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו ב[[ישיבת פוניבז']] והיה לחביבו של הגאון רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה. | ||
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי הרב כהנמן עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי "הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב ליפשיץ נטל על עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: הרב [[שלמה נח קרול]] - לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]] והרב יצחק יעקובוביץ' - לימים רבה של [[הרצליה]]. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון [[יד לאחים]] - שפעל אז בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
הרשד"ב ליפשיץ הקדיש את רוב זמנו לפעילות הארגון. הוא ניהל צוות שחדר למחנות ו'חטף' משם ילדי עולים. הוא הצליח להפנות מאות ילדים לחינוך תורני. הוא נאבק מול הסוכנות היהודית והמימסד על כל ילד וילד, וזכה לתמיכת כל גדולי דורו. עם זאת, בשל העובדה שהוא היה צריך לנהל כמעט לבדו את הארגון, הצטמצמם זמן הלימוד אליו היה מורגל. בשל בעיה זו כתב רשד"ב ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] כי עולים בדעתו ספיקות בנוגע להמשך דרכו בארגון. הרבי ענה לו: | |||
ב[[תשכ"ה]] נשא את רעייתו, בת הרב [[נחום גולדשמיד]]; ב[[תש"ל]] מונה לרב שכונה ברמת-גן וכעבור מספר שנים מונה לרב בית הכנסת השכונתי 'ספוז'ניקוב'. ב[[תשמ"א]] מונה בהוראת [[הרבי]] לרב קהילת [[חב"ד]], כממלא מקום הרב [[גדליה אקסלרוד]], ורב בתי הכנסיות 'סוכת שלום' ו'היכל מרדכי'. | ב[[תשכ"ה]] נשא את רעייתו, בת הרב [[נחום גולדשמיד]]; ב[[תש"ל]] מונה לרב שכונה ברמת-גן וכעבור מספר שנים מונה לרב בית הכנסת השכונתי 'ספוז'ניקוב'. ב[[תשמ"א]] מונה בהוראת [[הרבי]] לרב קהילת [[חב"ד]], כממלא מקום הרב [[גדליה אקסלרוד]], ורב בתי הכנסיות 'סוכת שלום' ו'היכל מרדכי'. | ||
| שורה 15: | שורה 20: | ||
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}. | ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־04:51, 17 באוקטובר 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב שלום דובער ליפשיץ היה רב קהילת חב"ד ברמת גן ומייסד ויו"ר ארגון יד לאחים.
קורות חייו
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד בכ"ו בסיוון תרפ"ט בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב ישראל לייב ליפשיץ (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי אדמו"ר המהר"ש. בחודש טבת תרצ"ז עלתה משפחתו לארץ הקודש והם התיישבו בעיר רמת גן. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' בבני ברק, לאחר מכן עבר לישיבת אחי תמימים תל אביב שם התחנך אצל מורו ורבו, המשפיע הרב חיים שאול ברוק. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה לחביבו של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן, ראש הישיבה.
בחודש כסלו תש"י, בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי הרב כהנמן עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי "הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב ליפשיץ נטל על עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: הרב שלמה נח קרול - לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב יעקב לנדא והרב יצחק יעקובוביץ' - לימים רבה של הרצליה. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון יד לאחים - שפעל אז בברכת אדמו"ר הריי"צ.
הרשד"ב ליפשיץ הקדיש את רוב זמנו לפעילות הארגון. הוא ניהל צוות שחדר למחנות ו'חטף' משם ילדי עולים. הוא הצליח להפנות מאות ילדים לחינוך תורני. הוא נאבק מול הסוכנות היהודית והמימסד על כל ילד וילד, וזכה לתמיכת כל גדולי דורו. עם זאת, בשל העובדה שהוא היה צריך לנהל כמעט לבדו את הארגון, הצטמצמם זמן הלימוד אליו היה מורגל. בשל בעיה זו כתב רשד"ב לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח כי עולים בדעתו ספיקות בנוגע להמשך דרכו בארגון. הרבי ענה לו:
בתשכ"ה נשא את רעייתו, בת הרב נחום גולדשמיד; בתש"ל מונה לרב שכונה ברמת-גן וכעבור מספר שנים מונה לרב בית הכנסת השכונתי 'ספוז'ניקוב'. בתשמ"א מונה בהוראת הרבי לרב קהילת חב"ד, כממלא מקום הרב גדליה אקסלרוד, ורב בתי הכנסיות 'סוכת שלום' ו'היכל מרדכי'.
בתשל"ז הוציא, יחד עם גיסיו, את הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.
בתשנ"ו הצטרף לקונגרס הרבנים למען השלום והי' לאחד מראשי הפעילים למען שלימות הארץ.
ביום כ"ד באלול תשע"א, לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' בירושלים[1].
משפחתו
- בניו
- בנו הרב ישראל לייב ליפשיץ סמנכ"ל יד לאחים.
- בנו הרב שמואל שלמה ליפשיץ, ר"מ בתומכי תמימים מגדל העמק.
- חתניו
- חתנו הרב בנימין קופרמן ראש ישיבת תומכי תמימים בני ברק (קטנה) ודיין ברמת גן.
- חתנו הרב שלמה חיים פלדמן ראש ישיבת תומכי תמימים חולון.
קישורים חיצונים
- הרב ליפשיץ בטקס הענקת בול חב"ד
- הרב ליפשיץ בכנס רבני קונגרס הרבנים למען השלום (תשס"ג)
- הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן