ישראל אריה לייב שניאורסון

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק בצפת

ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (או מרק גורארי) היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד בכ"א באייר תרס"ו לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון בניקולייב ונפטר בי"ג באייר תשי"ב באנגליה. ארונו הובא לארץ ישראל ונקבר בבית העלמין בצפת.

קורות חייו

לידתו וילדותו

מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת דליה רויטמן (מימין) והרב שלמה מיידנצ'יק (משמאל)

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום כ"א באייר שנת תרס"ו בעיר ניקולייב, כבנם הצעיר של רבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, חרסון.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "האח" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, הרבי ודובער, כתורמים עבור בחורי ישיבת תומכי תמימים. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של אדמו"ר הצמח צדק". תחילה למד הילד בתלמוד תורה יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת תרע"ה אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב ברוך שניאור זלמן שניאורסון, לאדמו"ר הרש"ב ש"יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב". אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים".

בחרותו

מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה

בתשעה הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב נהג לסיים בכל יום מסכת גמרא אותה למד בלילה שלפני כן. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים מ"ה וב"ן בקבלה. הוויכוח נמשך מספר חודשים כאשר לאחריהם אמר ישראל אריה לייב שכל הוויכוח נסוב סביב הנושא, אבל מה הוא עצם המהות של "מ"ה וב"ן"? ונתן הסבר במושגים הללו על פי חקירה.

בשנת תרפ"ד, לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר בפטרבורג, עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס מידי פעם ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה בתורת החסידות והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע, לראשונה, אדמו"ר הריי"צ מלענות לו. ר' אריה לייב התרועע עם חסידי חב"ד בלנניגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ביהדות. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל 'המשך' תרס"ו של אדמו"ר הרש"ב.

באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניבריסטה ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות ועבר לגור בברלין שבגרמניה. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שהיה חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא.

בשנת תרצ"א, ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת תרצ"ג. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום כ"ה באלול שנת תר"ע להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת רוסיה. הוריה נרצחו בשואה בגטו לוד'ז).

בשנת תרצ"ג החליט לצאת מגרמניה ולעלות לארץ ישראל יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית חיה מושקא שניאורסון, כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי בפריז ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי.

בארץ ישראל

בשנת תרצ"ד עלו לארץ ישראל וגרו בעיר תל אביב, שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים להתוועדויות של חסידי חב"ד בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד חסידות עם המשפיע הרב נחום גולדשמיד, אותו הכיר עוד מילדותו ב'חדר' ביקטרינוסלב.

בשנת תש"ג, כשהרבי הדפיס הלוח היום יום, הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה להם בתם היחידה, דליה.

בחודש אייר שנת תש"י, בעזרתו של מר שז"ר, נסע לאנגליה כדי להשלים את לימודיו. ביום כ"א באייר הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

פטירתו

חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה (אייר תשס"ט)

בתחילת חודש אייר שנת תשי"ב, בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר צאצא זכר אחריו והרבי היה אומר את הקדישים בשלוש התפילות.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.

העברת ארונו לארץ הקודש

זמן מה לאחר פטירתו של ר' ישראל אריה ליב באנגליה, על פי בקשת הרבי, הועלה ארונו לארץ ישראל. זמן מה לפני זה שלח הרבי מברק לחברי אגודת חסידי חב"ד באה"ק (שהתגוררו בתל אביב) שביום פלוני יגיע לנמל חיפה ארונו של מ' גורארי' (שמו של ר' ישראל ארי' לייב בניירות הרשמיים שלו) וביקש לקבל את הארון ולטפל בקבורתו.

ביום המיועד נסעו לנמל חיפה, הנהג הי' ר' ברוך גופין וברכב–משאית היו חברי אגודת חב"ד, ר' פנחס אלטהויז, ר' אליעזר קרסיק ור' משה גורארי' והצטרפו אליהם עוד כמה מאנ"ש מכפר חב"ד. מנוף גדול העביר את ארונו של ר' ישראל אריה לייב, שהיה עשוי מברזל, מתוך האניה אל המשאית, ומשם פנו לעבר בית העלמין בצפת.

כשהגיעו לצפת נכחו במקום אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין מאנ"ש חסידי חב"ד.

היום (החל משנת תש"ל) מידי שנה ביום היארצייט (י"ג אייר) פוקדים המוני חסידי חב"ד, תלמידי התמימים את קברו של ר' ישראל אריה לייב ונושאים תפילה, אומרים פרקי תהילים ונתינת צדקה לעילוי הנשמה.

התייחסות מהרבי

מענה הרבי לחסידי חב"ד בצפת שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר".
אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: "ות"ח ת"ח".
בסיום הפתק כתב הרבי: "ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל""

בשנים תשמ"ה, תשמ"ז אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו. בשנת תשנ"א ביאר הרבי בשיחה את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי תורת החסידות וההוראה בעבודת השם הנלמדת מכךותשנ"א:

• ישראל - ראשי התיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

• אריה - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה במסכת אבות: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

• לייב - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים גשמיים וחומריים.

בשנת תשנ"ב הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו תהלים ונתנו צדקה, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"".

משפחתו

• אשתו: גב' גניה רויטמן (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
• בתו: גב' דליה רויטמן, היתה נשואה לאבנר רוטמן.
• נכדיו: אריאל רוטמן (נולד כ"ד באלול תשל"ה) ודניאל יהושע רוטמן (נולד ז' באדר תשל"ח).
• אחיו: ר' דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א).

ראו גם

• דליה רויטמן

לקריאה נוספת

• נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק.

קישורים חיצוניים

• יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו -
• קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות - בהוצאת התאחדות החסידים
• פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי -
• גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא