33,627
עריכות
שורה 9: | שורה 9: | ||
בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו אף הוא והיה נוהג להכנס לעיתים ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], בהם היה שואל על ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}. ר' אריה לייב התרועע אם [[חסידי חב"ד]] בלנניגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. | בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו אף הוא והיה נוהג להכנס לעיתים ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], בהם היה שואל על ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}. ר' אריה לייב התרועע אם [[חסידי חב"ד]] בלנניגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. | ||
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מרק) גורארי", | בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מרק) גורארי", שהיה חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. | ||
בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. | |||
בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז). | בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז). | ||
בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי. | בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) | בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב. | ||
ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] | ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן. | ||
בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. | בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. |