ישראל אריה לייב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (השתמש גם בשם '''מרדכי (מרק) גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].
[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (השתמש גם בשם '''מרדכי (מרק) גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].


==ביוגרפיה==
==קורות חייו==
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.<BR>פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: '''ות"ח ת"ח'''. בסיום הפתק כתב הרבי: '''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"''']]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.<BR>פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: '''ות"ח ת"ח'''. בסיום הפתק כתב הרבי: '''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"''']]
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון, אשת ר' ישראל אריה לייב ובתה, מרת דליה רוטמן עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]]][[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון, אשת ר' ישראל אריה לייב ובתה, מרת דליה רוטמן עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]]][[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]]


ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה.  
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה. בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.


בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].
בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו אף הוא והיה נוהג להכנס לעיתים ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], בהם היה שואל על ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}. ר' אריה לייב התרועע אם [[חסידי חב"ד]] בלנניגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].
 
היה נוהג להכנס לפרקים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], ומידי פעם שאל ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי.
 
כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.


בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מרק) גורארי", שם של חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים, וריא"ל השתמש במסמכיו בכדי לצאת מרוסיה, מאז ועד לסוף חייו, השתמש ריא"ל בשם זה.
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מרק) גורארי", שם של חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים, וריא"ל השתמש במסמכיו בכדי לצאת מרוסיה, מאז ועד לסוף חייו, השתמש ריא"ל בשם זה.