חיים אשכנזי – הבדלי גרסאות

שורה 9: שורה 9:
בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. במהלך שהותו בכפר חב"ד, לימד ושימש את רבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי נשאר שנה נוספת בארץ, על מנת לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. במהלך שהותו בכפר חב"ד, לימד ושימש את רבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי נשאר שנה נוספת בארץ, על מנת לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].


בשנת [[תשל"א]] בא בקשרי שידוכים עם ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור שנה. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי הראשון שנסע מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי א חידישע בחורים שאט נישט".}}. לאחר נישואיו למד בכולל בעיר לוד.
בשנת [[תשל"א]] בא בקשרי שידוכים עם ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור שנה. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי הראשון שנסע מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי א חידישע בחורים שאט נישט".}}. לאחר נישואיו למד ב[[כולל]] בעיר [[לוד]].


בשנת [[תשל"ד]] החל לשמש כמגיד שיעור לגרסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועם הזמן הפך למשגיח ראשי, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות, הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. בשנת [[תשמ"א]] החל לעבוד כמחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].
בשנת [[תשל"ד]] החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא ([[גרסא]]) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועם הזמן מונה למשגיח ראשי, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' עבור תלמידים צעירים יותר ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות, הפסיק לעסוק בהשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם 'משיב' בישיבה. בשנת [[תשמ"א]] החל לעבוד כמחנך בבית הספר חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].


בסוף שנות הממים נכנסה ישיבת תומכי תמימים המרכזית לחובות עצומים ולא שולמו משכורות בזמן, בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח לעובדי הישיבה אותו ניהל בנו הרב חיים, שאף השיג הלוואות גדולות מעבר לכך עבור צוות הישיבה.
בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לחובות עצומים והיות שישיבת חב"ד בלוד הייתה זרועות שלה, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.


עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות שמושתתות על יסודות על מה ששמע וראה מזקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
הרב אשכנזי היה נמנע מלהתוועד מחוץ לישיבה, עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]. לאחר מכן כשראה כשנוצר הצורך, החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות המבססות על מה ששמע וראה מזקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
 
בשנות חייה האחרונות של אימו מרת דבורה אשכנזי החל הרב חיים אשכנזי להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב, נוכחותו והתוועדויותיו הפיחו רוח חיים בקהילה, לאחר פטירת אימו בשנת תשס"ה עבר בקביעות לגור בתל אביב, אביו שראה את אהדת הקהילה אליו ביקש ממנו שלאחר מאה ועשרים שלו ימשיך את הרבנות בתל אביב ולהחזיר את תל אביב להיות "תל אביב של מעלה".


==רבנות בתל אביב==
==רבנות בתל אביב==