חיים אשכנזי – הבדלי גרסאות

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. במהלך שהותו בכפר חב"ד, לימד ושימש את רבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי נשאר שנה נוספת בארץ, על מנת לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].

בשנת [[תשל"ד]] החל לשמש כמגיד שיעור לגרסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועם הזמן הפך למשגיח ראשי, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות, הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. בשנת [[תשמ"א]] החל לעבוד כמחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].