שלמה רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ייסוד תלמוד תורה== | ==ייסוד תלמוד תורה== | ||
[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ([[חשוון]] [[תשע"א]])]] | [[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ([[חשוון]] [[תשע"א]])]] | ||
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך למשיך במצב הזה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק על המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג | למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך למשיך במצב הזה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק על המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
==ייסוד ישיבה== | ==ייסוד ישיבה== | ||
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]] | |||
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל הקים את ישיבת "תומכי תמימים" בעיר. תחילה פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' כשהרב רונזברג - יחד עם שני בניו, הרב שמואל והרב לוי רוזנברג, שהצטרפו לניהול - מתמקדים בישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור הישיבה קטנה. | לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל הקים את ישיבת "תומכי תמימים" בעיר. תחילה פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' כשהרב רונזברג - יחד עם שני בניו, הרב שמואל והרב לוי רוזנברג, שהצטרפו לניהול - מתמקדים בישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור הישיבה קטנה. | ||
גרסה מ־13:10, 21 ביולי 2011
הרב שלמה רוזנברג היה חסיד חב"ד, עסקן חב"די, מייסדה ומנהלה של ישיבת תומכי תמימים בני ברק. בעבר שימש, בהוראת הרבי, כמנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בתקופה מאוחרת יותר גם לקח חסות על ישיבת תומכי תמימים בית שמש, לאחר שזו כמעט ונאלצה להסגר בעקבות קשיים כלכליים.
קורות חייו
הרב רוזנברג נולד ביום כ"א בשבט שנת תש"י לרב שמעיה ולאה רוזנברג בצפת. בשנת תשי"ג עברו הוריו לגור בעיר בני ברק. בילדותו למד בתלמוד תורה של חסידות ויז'ניץ ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; תומכי תמימים כפר חב"ד, לוד ובקרית גת. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מהרבי.
נישא למרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי צאנז ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת בית חב"ד שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.
ייסוד תלמוד תורה
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך למשיך במצב הזה ובחודש ניסן שנת תשמ"ז התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק על המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב משה יהודה לייב לנדא. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג
יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי. באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורת שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג הלווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך להתקיים. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "היום לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לחסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: "זהו המוסד שלי בבני ברק"[1].
במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.
ייסוד ישיבה
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל הקים את ישיבת "תומכי תמימים" בעיר. תחילה פתח ישיבה קטנה ולאחר שנתיים אף ישיבה גדולה. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את חנניה יוסף אייזנבך. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' כשהרב רונזברג - יחד עם שני בניו, הרב שמואל והרב לוי רוזנברג, שהצטרפו לניהול - מתמקדים בישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור הישיבה קטנה.
הרב רונזברג, שמלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה ואף נקרא לנהל את ישיבת תומכי תמימים בית שמש שכבר הספיק להיסגר מחמת הקשיים הכספיים.
ישיבת תומכי תמימים בבני ברק הייתה מחלקת לקראת החגים, תחת חסותו של הרב רוזנברג, חבילות מזון עבור משפחות נזקקות.
בחודש אדר תשע"א גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים - ביום י' בתמוז.
ראו גם
קישורים חיצונים
- מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו - מתוך שבועון בית משיח
- מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג -
הערות שוליים
- ↑ במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".