יהודה מאיר שפירא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}}. | הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}}. | ||
בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. | בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. כמו כן אהב לרכוש ידיעות בחכמת האסטרונומיה ובענייני [[קידוש החודש]]. | ||
בשנת [[תרס"ג]], כשהיה בן שש עשרה נפטר רבו-סבו והנער חזר לעיר שאץ וכונה "העילוי משאץ". כשרבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם מברעז'אן) עבר בעיר שאץ, יצא לו לפגוש את הנער וכתב עליו{{ציטוטון|בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאד מדבריו, וברכתי עליו: "ברוך יוצר המאורות"}}. | בשנת [[תרס"ג]], כשהיה בן שש עשרה נפטר רבו-סבו והנער חזר לעיר שאץ וכונה "העילוי משאץ". כשרבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם מברעז'אן) עבר בעיר שאץ, יצא לו לפגוש את הנער וכתב עליו{{ציטוטון|בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאד מדבריו, וברכתי עליו: "ברוך יוצר המאורות"}}. | ||
ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] והוא קיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס. | |||
בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם הביא לקידוש שם שמים ברבים. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון "הדף היומי" שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל. | |||
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיעטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין.בתקופה שבה בנה את הישיבה הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | |||
בישיבת 'חכמי לובלין' למדו במהלך השנים מאות בחורים כאשר הישיבה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו בפולין בתפקידים רוחניים רבים בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]. כאשר הישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת על עצמה את חסות הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'הר המנוחות' ב[[ירושלים]]. | |||
==עם הרבי== | ==עם הרבי== | ||