נתן סאה ונטל סאה – הבדלי גרסאות

בנוסף אמר החזון איש, מכיוון שהמים שבבור ההשקה אינם מתחלפים בתדירות גבוהה והם מזדהמים, נהוג לשפוך לתוכן חומרים מחטאים, כמו למשל [[כלור]], ומכיוון שכך נמצא שהכלור אינו מוכשר למקווה, שהרי דווקא מים שאובים מתכשרים בבור הטבילה אבל לא חומרים אחרים, ובמשך הזמן יכול להיות שרוב המים בבור ההשקה יהיו כלור, ואז לא די שבור ההשקה לא יכשיר את המים השאובים אלא לפעמים הוא גם עלול לפסול אותם (אם נופל חומר נוזלי אל בור הטבילה לפני שהיו בו ארבעים סאה מים כשרים, הוא פסול לטבילה לעולם, גם אם יוסיפו עליו את כל המים שבעולם). בנוסף, לפעמים המים שבבור ההשקה גבוהים יותר מהמים שבבור הטבילה, ואז נוצרת בעיה של [[זוחלין]], שהמים שבבור ההשקה יוצאים ממנו אל בור הטבילה או ההפך, ואז הם פסולים לטבילה, שהרי אסור שמי המקווה יהיו "זוחלין" למקום אחר, כך שלא רק שבור ההשקה אינו מעלה, אלא הוא עלול לגרום חסרונות ופסולים בבור הטבילה. בנוסף אם יסמכו רק על בור זה, יש חשש שהמים שבבור הטבילה לא יגיעו עד בור ההשקה ואז ממילא ההשקה לא תכשיר את המים שבבור הטבילה{{הערה|שם=יורה דעה}}.

מסיבה זו תיקן החזון איש שבכל מקווה (שנבנית לפי שיטתו) יהיה רק בור זריעה ולא בור השקה.

===שיטת צאנז-קלויזנבורג: שני בורות השקה ===

בנוסף, שיטת צאנז היא{{הערה|שו"ת דברי חיים חושן משפט סימן ל"ז.}}, שההשקה תתבצע רק לרגע קט, ואילו במשך זמן הטבילה יהיה סגור בור ההשקה. שהרי כאשר המים שבבור הטבילה הושקו למים שבבור ההשקה, כבר הוכשרו המים והם אינם נחשבים עוד לשאובים, ואם כן כדאי לסגור את בור ההשקה במשך זמן הטבילה כדי שהמים לא יתערבו זה בזה, ובכך תימנע הבעיה החמורה של "נתן סאה ונטל סאה".

השיטה המהודרת ביותר לבנית מקוה הכשר על פי כל השיטות, היא לעשות אוצר מי גשמים גדול מאד, וכל פעם שמחליפים את המים לנגב את המקווה, {{הערה|כמפורט בערך [[מים שאובים]]}} ואז להמשיך מן האוצר הגדול שיעור כא' סאין למקווה, ולאחר מכן לפתוח למקווה את ברז מי העיר ולמלאותו. (או דרך בור הזריעה אם ירצו. ובכמה מקומות כבר התחילו להדר לעשות כן. {{הערה|ספר שערי מקוואות חלק בנין המקוואות סימן א'}}  הקושי בישום שיטה זו הוא, לבנות אוצר כה גדול ולדאוג שיהיה מלא אינו מן הדברים הקלים.

כדי להתמודד עם הבעיה של "נתן סאה ונטל סאה", בונים בסמוך למקווה בור נוסף שנקרא "אוצר מי גשמים", ובו ישנם מי גשמים רבים, ומדי תקופה, כאשר לפי החשבון קיים חשש שמא קרוב לרוב המים שבבור ההשקה הם מים שאובים, מחליפים את המים במים חדשים וכשרים מאוצר מי הגשמים.

[[קובץ:Image-RebbeRashab.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מליובאוויטש, מייסד שיטת "בור על גבי בור"]]

לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראה עוד מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.