חיים יהודה קרינסקי – הבדלי גרסאות

==ביוגרפיה==

בשנת [[תשי"ד]] החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמישה]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] הוכנס לעבוד גם כמזכיר. בנוסף לכך שימש גם כדובר חב"ד בארצות הברית. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת [[תשמ"ז]] עזב בפקודת [[הרבי]] את תפקידו כמזכיר עקב בעיות שהתעוררו. כעבור שבוע ולאחר בירורים החזירו הרבי לתפקידו. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר ראשי בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ל[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית-דין לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.