שינויים

הרה"ח '''ישראל יפה''' נולד לאביו יצחק יפה. (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]. ") היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די ב[[חברון]].

היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ==תולדותיו==נולד ברוסיה לרבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "ו]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמובעל הלבושים"ר הזקן]] אגרת לא.}}היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.

בנו ר' אפרים רשום במפקד [[תקצרבי ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "ט]] שהוא בן מד. שעלה המדפיס מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]"כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס עברי בעיירה קאפוסט הסמוכה לשקלוב שבמחוז ויטפסק בבלארוס. רבי ישראל יפה הדפיס בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תרהיתר את ספר 'שבחי הבעש"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו, וכן סידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על המשך צאצאיופרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה.

בנוסף לר' רבי ישראל ביפה נזכר בתולדות החסידות אף כאיש אשר נשא את האדמו"ר בעל התניא על כתפיו לאחר שהאדמו"ר יצחק המדפיס מקאפוסט היה עוד שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת האדמו"ר' הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה מקאפוסט ב[[חברון]]על ידי ה"אדמור האמצעי" רבי דוב בר שניאורסון לעלות לארץ ישראל. רבי יפה עלה מהעיירה קאפוסט לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, והמעניין הואפרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוס ישראל בק, שגם הוא שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה מדפיס בקאפוסטראש ה"כולל" הראשון בחברון, ומראשוני העולים מחבונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון"ד המתיישבים בחברון:.

במפקד תקצ"ט רשום שהוא בן סדלרבי ישראל יפה ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שעלה ל[[ארץ הקודש]] שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת [[תק"פ]]. במפקד [[תרט1777-התקל"ו]] רשומה אלמנתו גיסאז יחד עם רבם רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.

הוא חתום היה אחד מהחתומים על אגרת לכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדקתקנות לאזניא]] משנת בשנת [[תקצתקנ"או]]{{הערת שוליים|[[מגדל עז]] ע' תקיט.}} "ישראל יפה הקטן מקאפוסט". בכתב השד"רות לריי"ל משיוף, משנת תר"ד הוא חותם {{ציטוטון|ישראל בלא"א המנוח א"ש פייווש יפה זללה"ה}}. מכאן נודע שהוא המדפיס השני מקאפוסט, שהדפיס בשנת [[תקע"ו]] את [[שולחן ערוך אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], או"ח ח"א-ג {{ציטוטון|בדפוס האחים המשותפים המופלגים הנגידים מהור"ר יהודא נ"י ומו' ישראל נ"י בני המנוח מו' א"ש פייווש יפה זצללה"האגרת לא.}}.

שני בנו ר' ישראל יפה היו בקאפוסט. שניהם מדפיסים, שהדפיסו בין השאר את ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן. שניהם עלו לאה"ק על פי ציוויו של אדמו"ר האמצעי והתיישבו בחברון. האחד, הוא הגדול, שיצא כשד"ר ונפטר לפני שבט תקפ"ט והשני חותם הקטן ונפטר לפני שנת אפרים רשום במפקד [[תקטתקצ"וט]]שהוא בן מד. ועוד ר' ישראל יפה שלישי היה בחברון, שעלה, יחד עם אביו ר' מרדכי, מקאפוסט בשנת [[תקצתקפ"ג]] (לא מקאפוסט אלא משקלאוו). במפקד תקצ"ט רשומים האב רשהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' מרדכי, בן נח, שעלה לאה"ק משקלאב בשנת תקצ"א, ובנו ר' ישראל, בן כה, שעלה משקלאב בשנת תקצ"ג, נשוי עם בן ובתשנים. ר' מרדכי חתום על כתב השדהוא היה ממונה ב"רות משנת [[תקצכולל חב"ד]]{{הערת שוליים|שריד ופליט ע' 61".}}. על שטר הרשאה לדון בירושלים משנת בין השנים תר"ג ועל אגרת לפקוא"מ משנת ו-ט נפטר ובמפקד תר"דט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו.==ראו עוד==*[[ישראל יפה (הקטן)]]