משה הורנשטיין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ==בפולין==
 [[קובץ:הרב משה וחיה מושקא הרונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורנשטיין ורעייתו]]
-לאחר זמן מה שגרו ב[[רוסיה]], עברו לגור במדינת [[פולין]], בתחילה בעיר ורשא ולבסוף השתקעו באוטוואוצק.
+לאחר זמן מה עברו לגור באנופול, ווהלין, ובשנת [[תרפ"ב]] עברו לוורשה, [[פולין]], בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בוורשה חתונת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]] ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עברו לאטווצק. בשנת [[תרצ"ה]] הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] קבע בה את מקום מושבו.
-כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו בשנת תש"א בעיר אטווצק.(ומשום כך לא עזב בנו הרה"ח ר’ מנחם מענדל - חתנו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - את פולין למרות שהיתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
+כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום [[כ"ח באדר]] [[תש"א]] בעיר אטווצק.(ומשום כך לא עזב בנו ר’ [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] - חתנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ - את פולין למרות שהיתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
 מנ"כ באטווצק שבפולין.
+אשתו, הרבנית חי' מושקא נלקחה יחד עם [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|בנה]] ו[[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|כלתה]] למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום [[י"ד באלול]] [[תש"ב]], הובלה לכבשנים.
 ==משפחתם==
@@ שורה 31: / שורה 33: @@
 :*אורי - נספה בשנת [[תש"ג]] במחנה טרבלינקה.
 :*מרים - יובל (טייכמן) עלתה ל[[ארץ ישראל]].
-* ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]]
+* ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] - נשא את  הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
 * ר' שרה ליס - התחתנה עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.
 ::ילדיהם:
@@ שורה 38: / שורה 40: @@
 ::ילדיהם:
 :*ר' זלמן דוד לאנדא - נהרג בקרב [[ירושלים]] במלחמת העצמאות ביום [[י"א בתמוז]] [[תש"ח]].
-* ר' לאה הורנשטיין
+* לאה הורנשטיין
 קרוב משפחה נוסף היה ר' שלמה הורנשטיין אשר דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, ול[[הלוויה|הלוויתו]] נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערת שוליים|ומשם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטוואוצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.{{הערת שוליים|וכפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]] באוטווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנה ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו היתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי היתה שהמשפחה תסכים לאחרני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות הסבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית ע"ה. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי נטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאד הוקסמתי מההנגה המלכותית והאצילית שהיתה נחלתם של כל בני הבית – אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית ליובאוויטשית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא אמרח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאד לבוא אליו. בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון – הממוחה שחוות דעתו הפסיכולוגיות על אירועים אקטאוליים היו מגיעות לכותרות מהדורות החדשות בכל אירופה – היה מרבה לפקוד את הבית.
 דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול דאז זלמן שניאור – ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים – חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבואיות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק. משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי היתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשא, רבי משה דאג שאחותו, גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה היתה אימהית ואכפתית והיה היכר בה שהיא נמנית עם האנף המכובד הזה".}}
-==שושבינים בחתונת הרבי ==
-בחתונת כ"ק אדמו"ר והרבנית שנערכה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] היו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין השושבינים מצד הרבי, מכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה.
-בשנת [[תרצ"ה]] עבר הרבי הריי"צ לגור בעיר אוטוואצק בסמיכות למשפחתו – משפחת הורנשטיין, ולחמש שנים הייתה מרכז [[ליובאוויטש]] בעיר זו, ואף ישיבת [[תומכי תמימים]] נפתחה בה.
-בנם, הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]], נשא לאשה את מרת [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
-ב[[שואה]] נלקחה מרת הורנשטיין יחד עם בנה וכלתה למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום [[י"ד באלול]] [[תש"ב]], הובלה לכבשנים.
 {{הערות שוליים}}
 {{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}