ספר התניא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
התחלת הגהה והוספת פרטים |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== רקע == | == רקע == | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. | בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. | ||
כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת. | |||
בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. | בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. | ||
הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק. | |||
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל | בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן. | ||
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל. | |||
==שמות התניא== | ==שמות התניא== | ||
לספר התניא מספר כינויים: | לספר התניא מספר כינויים: | ||
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש | *'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. | ||
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב". | *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב". | ||
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" (התניא הקדוש). | *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש). | ||
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" | *'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת ש"פ נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת ש"פ במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא. | ||
==חלקי התניא== | ==חלקי התניא== | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים: | ספר התניא מחולק לחמישה חלקים: | ||
#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי | #'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}. | ||
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון. | #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון. | ||
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן. | #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן. | ||
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. | #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים. | ||
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו | #'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים. | ||
==שיטת התניא== | ==שיטת התניא== | ||
| שורה 43: | שורה 45: | ||
===סגולותיו=== | ===סגולותיו=== | ||
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}. | סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}. | ||
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}. | אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}. | ||
| שורה 53: | שורה 55: | ||
===לימודו=== | ===לימודו=== | ||
אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים | [[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד. | ||
[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל"). | |||
הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. | |||
==תניא בעל פה== | |||
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. | |||
[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות. | |||
מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}. | |||
===דפוסיו=== | ===דפוסיו=== | ||
| שורה 131: | שורה 142: | ||
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]]. | *'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]]. | ||
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]]. | *'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]]. | ||
==ראו גם== | |||
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||