מדינת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: יחסית מלא) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== הרבי והמדינה == | == הרבי והמדינה == | ||
דעתו של הרבי ביחס הנכון למדינה כיום היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "אתחלתא דגאולה", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל, וזה גם כן עניין גדול מאוד<REF>"בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תשנ"א (ע"פ [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)</REF> ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"א ע' פ"ה. תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | דעתו של הרבי ביחס הנכון למדינה כיום היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "אתחלתא דגאולה", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל, וזה גם כן עניין גדול מאוד<REF>"בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תשנ"א (ע"פ [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)</REF> ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה. תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | ||
גרסה מ־01:45, 10 במאי 2011
מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית הפועל בשטחים נרחבים של ארץ ישראל. הוקמה בה' באייר שנת תש"ח על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות של גדולי ישראל.
הרבי והמדינה
דעתו של הרבי ביחס הנכון למדינה כיום היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "אתחלתא דגאולה", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל, וזה גם כן עניין גדול מאוד[1] ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב הרבי[2]:
במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן.
לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?[3] בהזדמנות אמר הרבי כי יסוד מדינת ישראל שאינה מושתת על יסודי התורה, עיכבה את הגאולה למשך כמה וכמה שנים. כאשר המרכז לענייני חינוך הדפיס לוח שנה, מחק הרבי את המילים "יום העצמאות" שהיו רשומות בתאריך ה' באייר[4].
דעת הרבי היא כי הבעלות האמיתית על ארץ ישראל שייכת לעם ישראל גם בזמן הגלות, ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.[5] ואף סובר כי אין למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים, וזאת אינו נוגד את האיסורים המנויים.[6] הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר, גם אם לא באו אלא עסקי תבן וקש, מחללים את השבת, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.
את התפקיד "נשיא" במדינת ישראל, נמנע הרבי מלקוראו כך והשתמש במונח "פרזידנט" באנגלית ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר[7].
לקראת חגיגות "חג העצמאות" שנת תשע"א קרא הרב מאיר דרוקמן שהינו רב חב"ד, לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך[8]. מאוחר יותר יצאו רבני חב"ד בארץ הקודש יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי החסיד חב"ד[9].
פרשת הילדים הפליטים
| ערך מורחב – פרשת הילדים הפליטים |
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר לארץ ישראל. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. אדמו"ר הריי"צ, נלחם בהם במסירות נפש, ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל בארץ ישראל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קרית גת חשון תשס"ו
קישורים חיצוניים
- ההגדה (אגדה) ליום העצמאות
, ההשקפה החב"דית על הציונות והמדינה מאת הרב ישבעם סגל 
הערות שוליים
- ↑ "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תשנ"א (ע"פ יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)
- ↑ אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה. תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.
- ↑ שיחו"ק קודם הנשיאות.
- ↑ הרב יהושע דוברבסקי, חב"ד אינפו
- ↑ שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' יז
- ↑ שם עמ' נח
- ↑ ממכתבו למר יצחק בן צבי.
- ↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.
- ↑ רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה - חב"ד אינפו