מאור עינים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''מאור עינים''' הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של [[המגיד מ…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עינים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים.
שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עינים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים.


רבותינו נשיאינו עודד ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי ה[[ליקוטי שיחות]], ובהזדמנות מסויימת השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] בסכום סמלי להדפסת הספר, על ידי האדמו"ר מטולנא.
רבותינו נשיאינו עודדו ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי ה[[ליקוטי שיחות]], ובהזדמנות מסויימת השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] בסכום סמלי להדפסת הספר, על ידי האדמו"ר מטולנא.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/24871 עותק מקוון של הספר מאור עיניים] באחת ההוצאות הראשונות (באתר [http://www.hebrewbooks.org ספרים עברים])
* [http://hebrewbooks.org/24871 עותק מקוון של הספר מאור עיניים] באחת ההוצאות הראשונות (באתר [http://www.hebrewbooks.org ספרים עברים])
שורה 17: שורה 17:
* [http://hebrewbooks.org/4890 ארבעה אופני קודש] - הגדה  של פסח עם פירושו של ר' מנחם נחום מטשרנוביל] בין היתר. ("הוא אחד האופנים עליהם מושתת פירוש זה").  
* [http://hebrewbooks.org/4890 ארבעה אופני קודש] - הגדה  של פסח עם פירושו של ר' מנחם נחום מטשרנוביל] בין היתר. ("הוא אחד האופנים עליהם מושתת פירוש זה").  
* [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=8887 על מאמר של המאור עיניים] באתר הידברות
* [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=8887 על מאמר של המאור עיניים] באתר הידברות
[[קטגוריה:ספרי חסידות]]
[[קטגוריה:ספרי חסידות כלליים]]

גרסה מ־04:56, 6 במאי 2011

מאור עינים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של המגיד ממזריטש. הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים. "מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמורי"ם אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הטלית והתפילין כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.

לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו במחשבה תחילה על-פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם.

בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי").

בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס. (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)

שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עינים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים.

רבותינו נשיאינו עודדו ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי הליקוטי שיחות, ובהזדמנות מסויימת השתתף אדמו"ר הריי"צ בסכום סמלי להדפסת הספר, על ידי האדמו"ר מטולנא.

קישורים חיצוניים