כפר חב"ד

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא מסודר.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הקפות שניות בכפר, בהם השתתפו אלפים

כפר חב"ד הוא יישוב בישראל המיועד לחסידי חב"ד. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש. כיום מתגוררים בכפר כ-1300 משפחות. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-תש"ע מתגוררות בו יותר מ-1,500 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא מרכז חב"ד בישראל.

ייסוד כפר חב"ד

חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, אלול תש"ט.

מיד לאחר מלחמת העולם השניה, כחלק מהעליה הגדולה לארץ ישראל, החלו אנ"ש בארץ הקודש, לדבר אודות אפשרות לייסוד מושבה לחסידי חב"ד. בחודש כסליו תש"ט נתן לראשונה אדמו"ר הריי"צ את ברכתו להקמת מושבה נפרדת לחסידי חב"ד. בחודש ניסן תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרב שמריהו גוראריה לעזור בהקמת היישוב על בסיס חקלאי. במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.

ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק, והרב פנחס טודרוס אלטהויז פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

כפר חב"ד כיום

שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ומונה היום כ-1,267 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י.

במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר, 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים.

בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.

בכפר קיימים כעשרה בתי כנסת, שלושה מקוואות לגברים וכן מקווה לנשים.

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד.

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, משרדים של מטה משיח באה"ק, משרד של השבועון בית משיח ומשרד של השבועון כפר חב"ד. בכפר מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות עבור חסידי חב"ד בארץ הקודש מידי שנה בימים מיוחדים כי"ט כסלו ועוד.

בשנת תשמ"ו (1986) הוקם במקום העתק של בנין "770", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

מבנים, רחובות ומוסדות ציבור

בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים. בכל השכונות הללו יש בסך הכל עשרה בתי כנסת.

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, משרדי אור אבנר בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, כמה אולמי שמחות. ועוד

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

מוסדות החינוך

בחורים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בערך תשכ"ד

מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

עם הקמת כפר חב"ד נוסד תלמוד תורה. לאחר כמה עשרות שנים יזמו כמה חסידים ובראשם הרה"ח ר' מענדל פוטערפאס הקמת חיידר על 'טהרת הקודש' ללא לימודי חול כלל, הדבר קיבל את הסכמתו וברכתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונקרא חיידר 'אהלי תורה' חדר אידיש.

בשנים הבאות נוסד בית ספר חקלאי הנקרא בית ספר למלאכה. במסגרתו נוסד גם בית ספר לדפוס ובית ספר לנגרות. כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: ועד כפר חב"ד, הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, וראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בעידודו הנמרץ של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בא' אייר תשט"ז (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם יד החמישה. ראה ערך מורחב רצח יד החמישה

מספר שנים לאחר הקמת הכפר עברה הישיבה המרכזית של חב"ד לכפר חב"ד, לאחר כמה שנים נפתחה מחלקה לחוזרים בתשובה בישיבה בשם אור תמימים (בהנהלת הרב שניאור זלמן גפני.

בעקבות העליה הגדולה ממדינות חבר העמים, נוסד בכפר בית ספר 'הבוכרים', בעיקר לעולי בוכרה, המוסד מחזיק קמפוס מפואר, עם פנימיה לילדים בכל הגילאים. כיום המוסד מתפקד בשיתוף עם מוסדות הרווחה הממשלתיים, כבית הספר המסייע לילדים בעלי קשיים משפחתיים וכדומה.

כיום, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות, כאשר מוסדות הלימוד לבנות לגיל הגבוה קיימים בכפר חב" ב' ראה לקמן.

כלכלה ותחבורה

בכפר יש שלושה צרכניות ומגוון חנויות בתחומים שונים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות ומפעלים לעיבוד עור. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.

כפר חב"ד ב'

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בכפר חב"ד ב'

כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' מענדל פוטרפס זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.

עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.

רבני כפר חב"ד

מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב נחום טרבניק, והמו"צ דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי.

• הרב שניאור זלמן גרליק רבו הראשון של כפר חב"ד.

• הרב נחום טרבניק חתנו של הרב גרליק.

• הרב מרדכי אשכנזי הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב אליעזר קרסיק. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

ועד כפר חב"ד

ערך מורחב – ועד כפר חב"ד

הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב פיני'ע אלטהויז פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.

בשנת תש"כ הרב שלמה מיידנצ'יק מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ובשנים האחרונות הרב בנימין ליפשיץ.

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר ועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר. הרב יונה איידלקופ שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב דוד חן, הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר, הרב מענדל פוטרפס, הרב משה צבי סגל, הרב אפרים וולף והרב ברק'ה וולף.

תחנת רכבת

תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב, בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות

קישורים חיצוניים

• סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים
• ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961 מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - חב"ד און ליין

לקריאה נוספת

• נשיא וחסיד
• הפרטיזן
• אלבום חב"ד בישראל
• תולדות חב"ד בארץ הקודש