לדלג לתוכן

מסכת שבת – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
שלום (שיחה | תרומות)
שורה 58: שורה 58:


*'''קלז ב.''' להכניסו [[ברית מילה|בבריתו]] של [[אברהם אבינו]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=73c74909-ca4a-44c7-89a5-24b675a81e47&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=68 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 55 (עמ' 68)]
*'''קלז ב.''' להכניסו [[ברית מילה|בבריתו]] של [[אברהם אבינו]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=73c74909-ca4a-44c7-89a5-24b675a81e47&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=68 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 55 (עמ' 68)]
==חידושי נשיאי חב"ד==
{{צצ|71|עמודים=ל"ב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־22:28, 1 במאי 2011

עמוד גמרא במסכת שבת שבתלמוד בבלי

במסכת שבת יש 24 פרקים ו156 דפים.

המסכת עוסקת בדיני שבת והן: הוצאה והכנסה, הדלקת נרות שבת, שהייה והטמנה, חיוב העושה מלאכה בשגגה, דיני מ"ט המלאכות.

ביאורים במסכת

מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.

גם חלק קטן מהמלאכה, כגון המצייר חלק קטן מציור המשלים את יופיו של הכלי, גם הוא עובר על האיסור של מכה בפטיש.תבנית:הערת שוליים

ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.

כאשר הקב"ה סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.תבנית:הערת שוליים

מדידה בשבת

הגמרא במסכת שבתתבנית:הערת שולייםמספרת:

עולא איקלע לבי ריש גלותאתבנית:הערת שוליים, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיאתבנית:הערת שוליים וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסקתבנית:הערת שוליים בעלמא אנא.

על הגמרא זו אמר הרביתבנית:הערת שוליים כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"תבנית:הערת שוליים, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.

הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.תבנית:הערת שוליים

באורים בירושלמי

בפ"ח ה"אתבנית:הערת שוליים מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרביתבנית:הערת שוליים מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.תבנית:הערת שוליים

ביאורי הרבי

חידושי נשיאי חב"ד

הערות שוליים