מסכת מנחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(מויקיפדיה)
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת מנחות''' היא ה[[מסכת]] השנייה ב[[סדר קדשים]], הסדר החמישי ב[[משנה]]. מלבד ה[[משנה]] וה[[תוספתא]], יש על המסכת [[תלמוד בבלי]], ואין עליה [[תלמוד ירושלמי]]. יש בה שלושה עשר פרקים אשר עוסקים בעיקר בדיני ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] הבאים מהצומח וקרויים [[קורבן מנחה|מנחות]], בניגוד ל[[מסכת זבחים]] העוסקת בקורבנות הבאים מן החי. פרק רביעי במסכת זו עוסק בדרך אגב ב[[ציצית]], [[תפילין]], והלכות [[ספר תורה]], ו[[מזוזה]].<br />
'''מסכת מנחות''' היא המסכת השנייה ב[[סדר קדשים]], הסדר החמישי ב[[משנה]]. מלבד ה[[משנה]] והתוספתא, יש על המסכת [[תלמוד בבלי]], ואין עליה [[תלמוד ירושלמי]]. יש בה שלושה עשר פרקים אשר עוסקים בעיקר בדיני ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] הבאים מהצומח וקרויים |מנחות, בניגוד ל[[מסכת זבחים]] העוסקת בקורבנות הבאים מן החי. פרק רביעי במסכת זו עוסק בדרך אגב ב[[ציצית]], [[תפילין]], והלכות [[ספר תורה]], ו[[מזוזה]].<br />
ב[[תלמוד בבלי]] יש למסכת זו 109 דפים.
ב[[תלמוד בבלי]] יש למסכת זו 109 דפים.



גרסה מ־05:39, 29 באפריל 2011

מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. מלבד המשנה והתוספתא, יש על המסכת תלמוד בבלי, ואין עליה תלמוד ירושלמי. יש בה שלושה עשר פרקים אשר עוסקים בעיקר בדיני הקורבנות הבאים מהצומח וקרויים |מנחות, בניגוד למסכת זבחים העוסקת בקורבנות הבאים מן החי. פרק רביעי במסכת זו עוסק בדרך אגב בציצית, תפילין, והלכות ספר תורה, ומזוזה.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 109 דפים.

מצוות מילה

במסכת[1] מובא כי דוד המלך, כאשר הוא נכנס לבית המרחץ ושהה ללא מצוות, הוא התאונן על כך. אך כאשר נזכר בברית מילה שבבשרו, נתיישבה דעתו.

מכאן מוכיח הרבי, כי מלבד מעשה המילה, המילה היא גם כן מצווה תמידית ומתמשכת, שהיא - להיות מהול, ולכן אדם מהול הוא בקיום מצווה תמידי, ולכן נתיישבה דעתו של דוד המלך.[2]

ביאורי הרבי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים