רבי יצחק נפחא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה | '''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערת שוליים|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". | ||
הוא היה זקן מעט | הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערת שוליים|ראה בבא קמא ס ע"ב.}}. | ||
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערת שוליים|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב ע"פ.}}: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, | אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערת שוליים|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב ע"פ.}}: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות השכינה שעי"ז הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערת שוליים|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב ח"ב ש"פ נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו ית' עליהם הי' להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערת שוליים|[[תורת שמואל]] תר"ם ח"א מאמר מצה זו קיד.}}. | ||
הוא טמון במערה | הוא טמון במערה במירון. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[מירון]], הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת [[רוסיה|רוסיא]] וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח". | ||
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | ===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | ||
לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערת שוליים|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}. | לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערת שוליים|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערת שוליים|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערת שוליים|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}} | ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערת שוליים|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערת שוליים|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אמוראים}} | |||
{{אמוראים}} [[קטגוריה:אמוראים]] | {{אמוראים}} [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
גרסה מ־22:46, 27 באפריל 2011
רבי יצחק נפחא הוא אחד מהאמוראים הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של המלאך שנתגלה לאברהם אבינו, לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"[1] באותה הזדמנות התבטא ריש לקיש: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא".
הוא היה זקן מעט מרבי אמי ורבי אסי, שהיו יונקים מתורתו[2].
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא[3]: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, היה המלך עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו לבבל ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות השכינה שעי"ז הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם[4]. על פי הסבר של אדמו"ר מהר"ש הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו ית' עליהם הי' להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה[5].
הוא טמון במערה במירון. כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר במירון, הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".
זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי
לשיטת רש"י "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".[6].
לשיטת רשב"ם קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר באגדתא ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".[7].
זהותו
יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה[8], ורבי יהודה מצטט ממנו.
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים[9] מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה[10] אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של רבי יוחנן[11]
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין צו ע"א.
- ↑ ראה בבא קמא ס ע"ב.
- ↑ מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב ע"פ.
- ↑ אדמו"ר מוהרש"ב המשך תער"ב ח"ב ש"פ נצבים, העת"ר א'קלח.
- ↑ תורת שמואל תר"ם ח"א מאמר מצה זו קיד.
- ↑ בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.
- ↑ שם.
- ↑ ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.
- ↑ רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.
- ↑ שם.
- ↑ שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |