מסכת עוקצין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ויקיפדיה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת עוקצין'''  היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.
'''מסכת עוקצין'''  היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.


==ביאורי הרבי==
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערת שוליים|ראה בערך על [[רשב"ג]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערת שוליים|ראה בערך על [[רשב"ג]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.


===ביאורי הרבי===
===ביאורים נוספים===
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=277 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כ"ג (עמ' 277)]
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=277 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כ"ג (עמ' 277)]



גרסה מ־11:28, 27 באפריל 2011

מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.

ביאורי הרבי

הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

ביאורים נוספים

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשל"ב.
  2. ראה בערך על רשב"ג.