אברהם חנוך גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←תולדותיו) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
הרב גליצנשטיין הוא עסקן פעיל בניהול מוסדות חב"ד ב[[ארץ ישראל]]. תחילה שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | הרב גליצנשטיין הוא עסקן פעיל בניהול מוסדות חב"ד ב[[ארץ ישראל]]. תחילה שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ב[[כ' בכסלו]] [[תש"י]] (1950) קיבל הרב חנוך גליצנשטיין, מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], נסתלק אדמו"ר הריי"צ. | ||
לאחר מכן ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. | לאחר מכן ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. | ||
גרסה מ־13:26, 10 באפריל 2011
הרב אברהם חנוך גליצנשטיין הינו סופר חסידי ומחנך דגול.
תולדותיו
הרב גליצנשטיין הוא עסקן פעיל בניהול מוסדות חב"ד בארץ ישראל. תחילה שימש מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד. בכ' בכסלו תש"י (1950) קיבל הרב חנוך גליצנשטיין, מכתב מאדמו"ר הריי"צ ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, בי' שבט תש"י, נסתלק אדמו"ר הריי"צ.
לאחר מכן ירש את אביו בניהול ישיבת תורת אמת בירושלים. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך בית חנה בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
בקירוב יהודים
בין שאר תפקידיו עוסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר אלעזר שטיינמן.
ספרות
נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים.
גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד תורת החסידות, הבעש"ט, עד אדמו"ר הריי"צ. זו סדרת ספר התולדות, ובה חמישה-עשר כרכים.
במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא עבר על כל השיחות והאיגרות של האדמו"רים, תרגם וערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.
בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה אוצר סיפורי חב"ד שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים באדמו"ר הרש"ב. בימים האלה - נכון לשבט תשס"ט, הוא עובד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.
ספריו
- סדרת אור החסידות (4 כרכים), תשכ"ב - תשד"ם.
- סדרת ארעסט און באפרייאונג פון אלטן רבי'ן, (2 כרכים). תשכ"א - תשל"ו.
- חסידות; תשנ"ג, כפר חב"ד.
- יחידות; תשמ"ט, כפר חב"ד.
- סדרת ישראל בעל שם טוב, (4 כרכים) תש"כ - תשל"ה.
- תומכי תמימים, תשכ"ט, כפר חב"ד.
- תורת שלום, תשנ"ד, כפר חב"ד.
- תורת שמואל, תשנ"ג, כפר חב"ד.
- שערי החכמה העליונה - ליקוט מתורת אדמו"רי חב"ד בנושא לימוד תורת החסידות. יצא לאור בשנת תשנ"ג, כפר חב"ד.
ליקוטים
- אוצר סיפורי חב"ד, (17 כרכים).
- ספר התולדות, (15 כרכים).
תרגומים
- לקוטי דבורים, תשמ"ט, כפר חב"ד.
- שיעורים בספר התניא, (9 כרכים) תשמ"ב - תשנ"ג.