פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 19 בתים ,  17:50, 24 באוגוסט 2010
מ
שוחזר מעריכה של 69.114.216.58 (שיחה) לעריכה האחרונה של Chabadnik
ה'מנוול' '''חנוך הענדל הבלין''' נולד לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ב[[חברון]].
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ"ז]] - [[תש"ז]] שימש כנציגו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]] והתעסק . התעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו שניתנו במכסה מצומצמת), ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ברית המועצות]], זאת במסגרת "[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]" שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ ומה[[מזכירות]].
היה ממנהלי == הנהלת ישיבת תורת אמת ==את ישיבת [[תורת אמת]] - הקים אדמו"ר הרש"ב, וכמנהל פועל שימש הרב [[ירושלים]] לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז ב[[ניו-יורק]], עקב גניבות שגנ מקופת הישיבה וכמה מעשים וכו' ומכיון שלא קיבל לגמרי את מרות הרבי. הדבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת [[תשי"ג]]. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת [[הרבי]]. במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב כשביקש [[אדמו"ר שליטהריי"אצ]] לרשהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"א פאריזד, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227)סירב לכך בנו - חנוך הענדל.}}. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלולאחר פטירת אביו, חלקם הופללו בעבירות חוק ונעצרו{{הערת שוליים|ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] ור' [[משה אשכנזי]].}}. הנושא גם הגיע לעיתונותלקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד.
מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], עד שנת [[תשי"ג]], אז הוחלפה ההנהלה.
 
במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[אדמו"ר שליט"א]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}} כשהכוונה היא ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
נפטר בח' [[אלול]] [[תשכ"ח]].
במשך השנים הענדל העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הבלין חנוך הענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הבלין חנוך הענדל]]