190
עריכות
שינויים
←בסעודה
אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן:
:;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה|תהלים קטז, יג.}}.}}
{| class="wikitable"
|+ חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר
|-
! דברי הגמרא !! ביאור המהרש"א !! ביאור המהר"ל{{הערה|נצח ישראל פל"ג}} !! ביאור העקידת יצחק{{הערה|בשלח שער מא בסוף}} וכן משה ויהושע לא זכו שיושלם רצונם לא זכה ליכנס לארץ ישראל ויהושע לא זכה לבן אך דוד המלך אף על פי שהיתה עליו קופה של שרצים אך הקב"ה מחל לו והצילו מכל אויביו ונתן לו את המלכות לו לבניו לעולם ועל כן אמר ברוח טהורה אני אברך כי לי נאה לברך כי היה יודע בעצמו שרואה שפע הישועות הבאות עליו ולכן היה עוסק במלאכת השיר יותר מכל האחרים וכמו שאמר אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי' תהלים לד ב ובכל יום אברכך ואהללה שמך' שם קמה ב ^ והואיל והוא היה רגיל להודות לו היה נאה להודות להקב"ה גם כאן על כוס של ברכה על רוב הטובות שבאו אליו מחמת השגחת הקב"ה עליו וכמו !! ביאור בדרך אפשר
|-
| || מבאר על פי דברי הגמרא {{הערה|ברכות מט ע"א}} שאמרו שצריך להזכיר בברכת המזון ברית ותורה ארץ ומלכות בית דוד וכן אמרו{{שם מח ע"ב}} שמשה תיקן ברכת הזן כשירד המן ויהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ ישראל, דוד תיקן לומר "על ישראל עמך ועל ירושלים עיר קדשך" ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש" ולכך אמרו ו ו ^ ^ ו ^ ^ || כיון שסעודה זו נעשית כנגד הגלות שגלו עם ישראל, ואין ראוי לברך על הכוס בסעודה ולהודות להקב"ה על ברכתו וטובתו, לישראל אלא מי שיש בו שלימות בלא חסרון כלפי עם ישראל, שמחמתם נעשית סעודה זו ולפיכך שאר הצדיקים אף על פי שהיו גדולים מדוד אך היה להם חסרון בשלימות כלפי עם ישראל: || הברכה ראויה למי שגמל לו הקב"ה טובה והרבה עמו חסד בכל ענייניו ומכל אלו שהוזכרו כאן לא היה מי שהרבה עליו הקב"ה חסדו שהרי לכולם אירעו דברים שלא היו כרצונם: ||
|-
| נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן:
:איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. || אברהם ויצחק שאינם יכולים לברך שהרי אינם יכולים להזכיר ענין ברית מילה משום שיצאו מהם ישמעאל ועשו שאינם בכלל הברית || שהרי אברהם יצא ממנו ישמעאל שמתנגד לישראל ומבטל טובתם וברכתם || אברהם ויצחק שנולדו להם בנים רשעים מפורסמים בעולם ||
|-
| אומר לו ליצחק, טול וברך. אומר להן:
:איני מברך שיצא ממני עשו. || כנ"ל || וכן יצחק שיצא ממנו עשו שמתנגד לישראל ומבטל טובתם וברכתם || כנ"ל || ||
|-
| אומר לו ליעקב, טול וברך. אומר להם:
:איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. || יעקב אמר שאינו יכול להזכיר תורה משום שעתידה תורה לאסור לשאת שתי אחיות || יעקב שנשא שתי אחיות שמחמת כן היו ישראל מחולקים בין מלכות ישראל שיצאה מאפרים שנולד מרחל לבין מלכות יהודה שבאה מיהודה שנולד מלאה ונמצא שאין בו שלימות גמורה כלפי ישראל || יעקב הוצרך לצאת מבית אביו לבית לבן גרם לו לבן במרמה לישא שתי אחיות מה שלא היה עולה בדעתו וברצונו כלל ||
|-
| אומר לו למשה, טול וברך. אומר להם:
:איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. || משה אמר שכיון שלא נכנס לארץ ישראל אינו יכול להזכיר ארץ || משה שלא זכה ליכנס לארץ ישראל הרי זה מלמד שלא ירשו עם ישראל את הארץ בשלימות שהרי לא היה בכחו של יהושע לגרש את האומות כמו משה ומחמת כן נתגלגל שהחטיאו את ישראל ויצאו לגלות || משה לא זכה שיושלם רצונו שלא זכה ליכנס לארץ ישראל ||
|-
| אומר לו ליהושע, טול וברך. אומר להן:
:איני מברך, שלא זכיתי לבן. דכתיב (ביחוסו של) [[יהושע בן נון]]: "נון בנו יהושע בנו" (ולא מפרט את בניו, כיוון שלא היו לו). || יהושע אף שזכה ליכנס לארץ כיון שלא זכה לבן כדוד שזכה לשלמה שיבנה את בית המקדש אמר שאין יכול לומר "על ירושלים" "ועל הבית הגדול והקדוש" || יהושע שלא זכה לבן הרי זה מלמד שנחלת עם ישראל בארץ ישראל לא תהיה נמשכת שהרי יהושע עצמו שהנחיל את ארץ ישראל אין לו בן שימשיך את נחלתו ואיך יוכל להנחיל את ישראל שתהיה נחלתם נמשכת לעולם || יהושע לא זכה שיושלם רצונו שלא זכה לבן ||
|-
| אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן:
:;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה|תהלים קטז, יג.}}. || אבל דוד זכה לבנות את ירושלים ובנו את בית המקדש לכן אמר שלו נאה לברך || |אבל דוד ראוי לברך כי הוא מיוחד בסעודה זו ועניינו של דוד דומה למלך המשיח לעתיד כי הוא ביטל את מלכות אדום וכפי שנאמר {{הערה|שמואל ב' (ח, יד)}} "וישם באדום נציבים וגו' ויהי כל אדום עבדים לדוד" || אך דוד המלך אף על פי שהיתה עליו קופה של שרצים אך הקב"ה מחל לו והצילו מכל אויביו ונתן לו את המלכות לו לבניו לעולם ועל כן אמר ברוח טהורה אני אברך כי לי נאה לברך כי היה יודע בעצמו שרואה שפע הישועות הבאות עליו ולכן היה עוסק במלאכת השיר יותר מכל האחרים והואיל והוא היה רגיל להודות לו היה נאה להודות להקב"ה גם כאן על כוס של ברכה על רוב הטובות שבאו אליו מחמת השגחת הקב"ה עליו וכמו שאמר "אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד{{הערה|תהילם קלט יד}} || |}
הכוס שעליה יזמן דוד, תכיל רכ"א (221) לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.