10,621
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה. את שנות לימודיו הראשונות עשה בתלמוד תורה "חיי עולם" הירושלמי, וכשנפתח תלמוד תורה חב"ד אביו היה מהראשונים לשלוח את ילדיו ללמוד שם.
בימי הסליחות [[תשכ"ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב"ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים.
לקראת חג הפסח [[תשל"ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי "תחזור לאה"ק, ותמצא שם שידוך טוב".
בשנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל"ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] ב[[נוף הגליל]] (אז נצרת עילית)כשאת יומו חילק בין כתיבת סת"ם ושחיטה לפעילות בהפצת המעיינות. בשנת [[תשל"ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): "שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד".
בשנת [[תשמ"ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. והוא ומשפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) נאלצו לעבור לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, הרבי אמר פעם אחת 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח בצורה מלאה. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו, וביום הניתוח שנקבע נעדר בשל קביעות עם חברותא ב[[לימוד התורה]]. לאחר מעשה התברר כי לא היה כלל צורך בניתוח והמחלה נעלמה. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו.
בשנת [[תשנ"ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ"ק אד"ש מה"מ (משמאל), והכריז: "כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים", ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: "יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ"ק בירושלים". הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ"ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן "קבלת המלכות", ליל שמיני עצרת תשנ"ד.}}.
לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט"א מלך המשיח לפעילוּת כ[[טנקיסט]] במשרה מלאה ב[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]].
מאז שנת [[תשל"ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט"א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנותיו האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם "דיינים מומחים" (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט"א צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. כמו כן, פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-[[770]] וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. כמו כן היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.
היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע"ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש לבנה|קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.
נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת ה[[שמחה]], וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]].
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=13 אבא בריא]''' - הרב קעניג בראיון למגזין [[דרך המלך]] על תקופת מחלתו והבטחון בה' {{אינפו}} [[אייר]] תשע"ד
*'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע"ה • תמונות מחייו]''' - {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1BsaOj_uzz_lcknCcujL6zI_8eH-CmnV-/view?usp=drivesdk באופן המתלהב]''' ראיון עם הרב קעניג בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון מס' 308
{{הערות שוליים}}