פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]
|מקום לידה= [[ברית המועצות]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת פונוביז'|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאמנהיג הציבור הליטאי]]
}}
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.
כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור]] |מרדכי אליהו ('מוניע')שניאור]] . כאשר עלו עלה ל[[ארץ ישראל]] הוא ואחיו עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ואח"כ ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]] . עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פונוביזפוניבז'.
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבההישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי[[דגל התורה]].
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.
==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני מרכז רבני אירופה]]
כשלמד ר' דוד אסטולין שהיה תלמיד , בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]] ושח . ר' דוד שח באוזני אביו הרב [[זלמן אסטולין]] שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות וקורעים אותם, ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה וכשנחשף . כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שלא שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת , אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}}- ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.
בשנת [[תש"ע]] קיבל בביתו משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53705 חב"ד און ליין]}}, כמו כן נפגש עם ה[[תמים]] ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו, והאם יכול ועל גדר ה[[הרבינביא]] להיות שחל ב[[נביאהרבי|רבי]].
בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה בהוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.
בחודש [[תשרי ]] [[תשע"ח ]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.
בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] קיבל בביתו את הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו.
בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות והינו נכד , נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לו לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך , וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. כתמורה העניק לחתן ספר של אביו 'הוד צבי'.
לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך של מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבה של לרב העיר [[בני ברק ]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]].
בחול המועד פסח [[תשפ"ב ]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] בביתו ודברו בלימוד.
==קישורים חיצוניים==
730

עריכות