פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 66 בתים ,  02:13, 24 במרץ 2023
אין תקציר עריכה
==מקור השם==
מקור שם מצפ"ץ ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף כ': "וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים. וַיַּעַשׂ - רִבּוּי וְתִקּוּן שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי. אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים - בַּהַתְחָלָה בְּחִבּוּר אֶחָד. סוֹד זֶה הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם יַחַד הוי"ה אֱ-לֹהִים, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ בְּגִלּוּי אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. הַגְּדלִים - שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם זֶה כָּזֶה לְהִקָּרֵא בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁל הַכֹּל. מצפץ מצפץ אֵלּוּ שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. הַגְּדלִים - אֵלּוּ הִתְגַּדְּלוּ וְעוֹלִים לְמַעְלָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים מִסּוֹד עֶלְיוֹן, וְעוֹלִים לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם שֶׁמְּקַיֵּם בָּהֶם הָעוֹלָמוֹת. כְּמוֹ זֶה שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד עוֹלִים בְּגַדְלוּת אַחַת". ובתיקוני זוהר טו, א: "וְאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמֶרְכָּבוֹת דְמטטרו"ן, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, מצפ"ץ", ושם קלא, ב: "... דְכָל פִּקּוּדָא, בֵיהּ שַׁרְיָא יהו"ה . . דְבֵיהּ מִצְוָה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ, מ"צ י"ה, פ"ץ ו"ה, הָא מִצְוָה יהו"ה, מצפץ, יהו"ה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ מצפ"ץ.}}, ובחסידות מובא מה[[תיקוני זוהר]] ששם הוינקודת הדברים היא שבהקדמה לי"ג מדות הרחמים נאמר שם פעמיים את שם ה': ויעבר יהוה על פניו ויקרא '''ה' כשהוא בא ב[[נוטריקון]] וחילופי אותיות, הוא מצד [[מט"ט]], ובגאולה העתידה הקב"ה יתפשט ויתגלה גם מכינויים אלו'''' אל רחום וחנון וגו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/29/index.htm אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פינחס שמות ל"ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת]ו-ז.}}. שני שמות אלו נעלים מי"ג מדות הרחמים עצמן והם שורש ומקור למידות הרחמים.
==ביאור עניינו==
באופן כללי חילופי האותיות מצביעים על צמצום באור האלקי{{הערה|ראה בתניא [[שער היחוד והאמונה - פרק י"ב|שעהיוה"א פרק י"ב]], [[שער היחוד והאמונה - פרק א'|פרק א']] ועוד.}}. ושם מצפ"ץ באופן פרטי הוא הצמצום דשיער{{הערה| באופן כללי כל צמצום שבבחינת שער הוא צמצום גדול עד כדי כך שבהנתקו ממקורו אין חסרון, כדוגמת גזירת שער הראש שאין מרגישים כל כאב.}} הפיאות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/35/71b.htm ליקוטי תורה דרושים ליוה"כ עא, ב]: שרש בחי' הדיקנא נמשך מב' פיאות הראש שהם ב' פעמים מצפ"ץ ב' פעמים הוי' הוי' שלפני י"ג מדות אל רחום וחנון כו' ועל ידי הארה זו דייקא שמבחי' חסד דעתיק נק' שבת שבתון הוא לשון זכר כי זכר חסדו בחי' חסד כו' והוא המשכה מבחי' אור עתיק המלובש בכתר דא"א שהוא למעלה מבחי' האור המלובש בחכמה דא"א. וע' בע"ח שער א"א רפ"ז וספ"ג.}}, שמהן הוא תחילת צמיחת הזקן. צמצום זה הוא בחינת [[פרסה]] שבין עשר ספירות ד[[גולגלתא]] ובין [[י"ג תיקוני דיקנא]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/36/958.htm?q=%D7%A7%D7%95 המשך תער"ב חלק ב' ע' תתקנח].}}
1,520

עריכות