שינויים

אדמו"ר הרש"ב כותב: "וכל מי שחש לנפשו שלא לטמא אותהלהביאה לידי טומאה ר"ל, יגדיר את חוש הראיה, שלא יהיה פתוח לראות כל מה שלפניועצמו בחוש הראייה, ומה גם ראיה אסורה. וגם אם ואם הדבר קשהלו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז, יתגבר כארי. וידע ויידע אשר ממש בנפשו הוא, ובלי זה, ואם לא יגדיר את עצמו בזה - כל עבודתו ויגיעתו כאין וכאפסנחשב, ולא יפעל יפעול דברביגיעתו ועבודתו, ואדרבא יירד ר"ל מטה מטה. גם מטה ועל כן יתגבר כארי להגדיר את עצמו בכל תוקף ועוז, וגם אם יהיה ניכר, - אל יחוש לשיחות בני אדם. הלא לגבי חיי הגוף לא והלא בדבר הנוגע לחיי הנפש בגשמיות אינם מביטים על שום דבר, וכל שכן לגבי חיי בהנוגע לחיי הנפשהרוחני. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה שצריך להכביד על עצמו ולהתגבר על טבעו ורצונו, ובמשך הזמן יתרגל כך ובהגדרה זאת ימצא מנוח לנפשו מכמה רעות ובלבולים, ואז יוכל לעבוד עבודתו. וביגיעתו יפעול ישועות בנפשו בעזרתו יתברך."{{הערה|קונטרס העבודה{{דרוש מקור|דרוש מקור מדוייק, מספר אות או עמודפרק ב, עמ' 12.}}}}.