==מקור הדין בנשים והשתלשלותו==
{{ערך מורחב|ערך=[[פאה נכרית]]}}
התורה מצווה בדיני אשה סוטהבספר במדבר, שהכהן צריך לפרוע את ראש האשה על מנת לבזות אותהבפרשת "נשא"{{הערה|במדבר ה, יח.}}מתארת התורה את ענשה של הסוטה, ורש"י לומד מכך שפריעת שהכהן פורע את ראשה של האשה הינה גנאי עבורהכדי לבזותה.
המדרש רבה מוסיף בתלמוד הבבלי במסכת סוטה{{הערה|דף ח.}} מסבירים חז"ל שהעונש הוא מידה כנגד מידה: "היא פרסה לו סודרין נאין על כך שכיון שהאשה נהגה כמו אומות העולם הפרוצותראשה, הכהן פורע לפיכך כהן נוטל כיפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה... היא קלעה לו את ראשה כפי שהן נוהגותשערה, לפיכך כהן סותר את שערה".
כך גם מסופר בגמרא שאשתו של און בן פלת הצילה אותו על ידי כך שעמדה על פתח האוהל כשראשה פרוע והיות שלא ובמסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב}} לומדים מכך חז"ל שהאשה היתה צנועה כולם התרחקו מהאוהל וכך הוא לא נמשך במחלוקת קורחמכוסה קודם לכן, ומכאן מוכח שמנהג בנות ישראל לכסות את הראש{{הערה|סנהדרין קט.רש"י שם, בביאורו העיקרי}}ולכן זה נחשב ל'דת משה' - מהעניינים המוזכרים בתורה, ואשה העוברת עליהם מצווה לגרשה ואין לה כתובה.
להלכה נפסק ששער ראשה של האשה נחשב כמקום בזמן התלמוד לא צנוע שאסור להתפלל כנגדו, ואפילו לבעל אסור להתפלל וללמוד תורה מול שערה הגלוי של אשתוכיסו הנשים את ראשן בבית ובחצר{{הערה|שולחן ערוך אדמוכתובות דף ע"ר הזקן סימן עה סעיף ד.ב}}, והאיסור חל על כל אשה שהתחתנה, אפילו לאחר שהתגרשה או שבעלה נפטרולכן נפסק להלכה שהאשה אינה חייבת לכסות את ראשה בבית ובחצר{{הערה|בנוגע לטעם שהאיסור לא חל על אשה קודם החתונהלשיטת רוב ככל הראשונים, הרבי מבאר שהסיבה היא מכיון שהן לא היו שותפות בחטא. תשובות וביאורים עמוד 449וכן נפסק בשולחן ערוך.}}, והוא חל אפילו על חלק קטן מהשער{{הערה|שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן קלט. שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א' סימן לו.}}אולם במקום שנהגו בנות ישראל לכסות אף בבית, והוא חל במשך כל שעות היום ואפילו כאשר האשה לבדה בחדר מבלי שאף אחד רואה אותה{{הערה|זוהר קכו, א. שו"ת חתם סופר שבהערות הקודמות. שו"ת משנה הלכות, 'גדר עולם' לחפץ חיים, ועוד.}}חובה לכסות אף בבית.
בזמן הגמרא כאשר היו נוהגות יוצאות הנשים לכסות את ראשן בארבעה כיסויים זה על גבי זה:*קישורים - סרט שקשר את שערות הראש והידק אותן שלא יבצבצו החוצה.*סבכה - רשת הפרוסה מלמעלה על כל השער.*מחצר לחצר דרך מבוי, היו לובשות 'קלתה' שהיא מטפחת - המכסה את כל השער.*רדיד - כאשר האשה יצאה מביתה לרשות או כיסוי דמוי סל עם נקבים זעירים, וברשות הרביםהוסיפו עליה 'סבכה' מדין דת יהודית{{הערה|מנהג בנות ישראל}} וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך וברמב"ם, לבשה מעל כיסויים אלו צעיף ארוך שהשוליים שלו השתלשלו מלפנים וכיסה גם את צידי הראש במטרה לכסות כליל גם את הצדעיים.שהיוצאת במטפחת יש לגרשה ואין לה כתובה:
כיום נהוג {{ציטוטון|יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר סימן קט"ו}}. בקהילות רבות הקפידו על דברי הרמב"ם והשולחן ערוך לכסות ברדיד גדול, והדבר נמשך עד לימינו, אולם בדור האחרון החלו הנשים לכסות את הראש או במטפחת או בלבד. דבר זה הותר בדיעבד על ידי הפוסקים, משום שעיקר כיסוי הראש הוא מדאורייתא אבל סוג הכיסוי הוא מדרבנן, מדין 'דת יהודית' שהיא מנהג בנות ישראל העכשווי, ובא מנהג ומבטל מנהג {{הערה|שו"ת יביע אומר ד' אבן העזר סימן ג'}}. לפני כחמש מאות שנה, חלק מהנשים החלו לכסות את הראש בפאה נכרית, כאשר העדיפות ההלכתית היא בפאה דווקאוגם דבר זה הותר בדיעבד על ידי הפוסקים, עד כי פשט המנהג בישראל, ורבים מהפוסקים כתבו שמנהג זה עדיף על מנהג חבישת המטפחת, שבדרך כלל מחליקה מהראש. ==הקפדה על כיסוי כל השיער==להקפדתה של האשה על כיסוי שערות הראש יש השלכה ישירה על ההשפעה הרוחנית והגשמית בבית{{הערה|זוהר פרשת נשא קכו, א.}} ואפילו גילוי של שערה אחת משערות הראש עלול לגרום לעניות, לבעיות בחינוך הילדים, ולצרות נוספות{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים טו, לו.}}. {{ציטוטון|טירוף הדעת יבוא על האיש שמניח לאשתו שיראה משיער ראשה החוצה. וזהו אחד מענייני הצניעות שבבית. ואשה המוציאה משערות ראשה החוצה להתייפות בהן, גורמת עניות לבית, וגורמת לבניה שלא יהיו חשובים בדור, המכסה טוב יותר את וגורמת שרוח הטומאה תשרה בבית. מי גרם לזה? השערות ויש בה חשש מועט יותר שהאשה תשיל מעליה את הכיסוי כשתתבייש מחברותיהשנראו מראשה החוצה. ואם בבית כך, כל שכן בשוק}}{{הערה|לשון הזוהר בתרגום חופשי}}.
===גילוח שערות הראש===
אף שמנהג כמה במספר קהילות קדושות בישראל בודדות נהגו הנשים לגלח את שער הראש לחלוטין , על מנת שלא תצא שערה אחת מהכיסוי. אך רבים מהפוסקים יצאו נגד המנהג, בטענה שזהו ביזיון שהתורה מייעדת אותו ל'אשת יפת תואר' הנכרית כדי שהיהודי יגרשנה מביתו ולא ירצה אותה: {{ציטוטון|וגלחה את ראשה... כל כך למה? כדי שלא יתגלה מתחת לכיסוי הראששתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת}}{{הערה|רש"י דברים פרק כא פסוק יג}}. כמו כן, [[הרבי ]] שלל את הגילוח הן על מנת שלא תתנוול בעיני עצמה, והן משום האיסור 'לא תעדה אשה עדי איש'{{הערה|תשובות וביאורים עמוד 447.}}.
===חומרת וחשיבות הכיסוי=שיער באשה ערוה==להקפדתה של בתלמוד הבבלי{{הערה|מסכת ברכות דף כ"ד}} גזרו חז"ל ששיער האשה על כיסוי שערות הראש יש השלכה ישירה על חינוך הילדים ועל כללות ההשפעה הרוחנית בביתנחשב לערוה מדרבנן{{הערה|זוהר פרשת נשא קכוחזון איש, אפנים מאירות, פרי חדש}} מפני שהוא גורם הרהור וטרדה לרואה אותו{{הערה|הראשונים שם.}}, ולכן אסור להתפלל או ללמוד כנגדו, גם אם היא אשתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן עה סעיף ד.}} ואפילו גילוי של שערה אחת משערות הראש עלול לגרום לעניות, לבעיות בחינוך הילדיםוהאיסור חל על כל אשה שהתחתנה, ולצרות נוספותאפילו לאחר שהתגרשה או שבעלה נפטר, והוא חל אפילו על חלק קטן מהשער{{הערה|שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן קלט. שו"ת חתם סופר אורח חיים טו, חלק א' סימן לו.}}.
אחרונים הפוסקים כתבו שאדם שאשתו לא מקפידה כעשרה מהראשונים במסכת ברכות כ"ד סייגו את האיסור וכתבו שהוא אינו חל על שיער הרגיל להיות גלוי, אלא רק על גילוי שערות הראששיער הרגיל להיות מכוסה, כי בשיער הרגיל להיות גלוי אין הרהור ואין טרדה לרואה. ולכן האיסור אינו יכול לשמש כשליח ציבור וכשוחט ובודקחל על אשה רווקה{{הערה|בנוגע לטעם שהאיסור לא חל על אשה קודם החתונה, והאשה עצמה אינה נאמנם על כשרות וטהרההרבי ביאר שהסיבה היא מכיון שהן לא היו שותפות בחטא. תשובות וביאורים עמוד 449.}}.
==לקריאה נוספת==