שינויים

==מקור המושג וביאורו==

אף שבמקומות רבים בנביא 'ציון' הוא כינוי של העיר ירושלים{{הערה|ובפרטיות יותר על 'מקום המלוכה' כפירוש הרד"ק על הפסוק 'אוהב השם שערי ציון' (תהלים פז, ב) "והזכיר ציון – כי הוא מקום המלוכה ובכללו ירושלם", או של עיר דוד שבתוכה, כביאור המלבי"ם על ישעיהו ד, ג: "בציון, בירושלם". מבואר אצלי תמיד כי מצודת ציון היא עיר דוד, וירושלים כולל כל העיר.}}, או בצירוף הלשון 'הר ציון' או בלשון 'ציון' בלבד דוגמת הפסוק 'צהלי ורוני יושבת ציון', עיקר הכינוי הוא על כנסת ישראל, כדרשת חז"ל{{הערה|ברכות לב, א.}} על הפסוק 'ותאמר ציון עזבני השם'{{הערה|ישעיהו מט, יד.}} שאלו הם דברי כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא, וכן במקומות נוספים.