שינויים
אין תקציר עריכה
הקסקט היה סימן ההיכר של [[חסידי חב"ד]]. מאז תקופתו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לדורנו{{הערה|אמנם כיום זה נמצא באופן מופחת}} חסידי חב"ד היו חובשים קסקט לראשם, היו כאלה שהיו מהלכים אף עם מגבעת אך תופעה זו הפסיקה סופית בשנת [[תר"ד]] כשגזר הצאת ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], אז כל חסידי חב"ד החלו ללבוש את הקסקט.
מסופר שכשר' [[מנחם צבי ריבקין]] מונה לרבנות בעיר [[מנצ'סטר]] דרשו ממנו קהל היהודים בעיר להחליף את הקסקט שחבש על ראשו בכובע מסוג צילינדר, ר' מנחם צבי שהרגיש הרגיש שהוא לא מסוגל להחליף את הקסקט הפשוט בכובע מגושם ורצה לעזוב את הרבנות בעיר. כשאמר זאת ל[[אדמו"ר הריי"צ]] הוא הורה לו שלא יעזוב את רבנות העיר, ויחבוש את כובע הצילינדר כרצון התושבים. ואכן ר' מנחם צבי חבש את המגבעת לראשו, דבר שהציל את חייו לאחר מכן. כשהתחילה [[מלחמת העולם השנייה]] באחד ההפצצות הגרמניות על העיר הוא ניצל בזכות כך כאשר רסיסים מהפצצות נבלמו על ידי כובע הצילנידר שחבש לראשו.{{מקור}}
אצל [[חסידי חב"ד]] נחשבה המגבעת כלבוש אופנתי וכאחד מלבושי הכבוד שאתם התתפארו האנשים, ונמנעו בשל כך לחבוש לראשם מגבעת, אלא הסתפקו בחבישת קסקט פשוט. והצביעו על מה שאמר [[אדמו"ר הזקן]] שאלה שמתלבשים במלבושי כבוד הם בבחינת "האובדים בארץ אשור"{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], תשכ"ו, עג}} ומה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] שלבושי האופנה והכבוד הם מהקליפות הקשות ביותר ששרשן הוא ב[[עבודה זרה]]{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], אחרי, תקו-תקיב}}.