שינויים

::::עכשיו רואים לעיני קהל ועדה מה היא דעת תורה, שהרי לפנינו ויכוח מ[[משתמש:חי חיים]] שהביא מקורות לדבריו, ולכל דבריו יש גמרות מפורשות, שלצדיקים (שימו לב למש"כ ברעש"א שם - לכל הצדיקים!) יש דין חיים, ומצד שני יושב לו אחד שכבר שלוש שנים לא פתח ספר (ככל הנראה), ומתוך התנשאות מודיע על ה"עזות הפנים" שבהבאת הראיה מהגמרא.

::::ולא עוד אלא ששלח ידו לחרף במערכות אלוקים חיים הוא ניהו הרה"ק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב שגם לו יחיה הכותב המתנגד הנ"ל אלף שנים לא יוכל להגיע למדריגתו הרמה, אדם שהיה דבוק בהשי"ת במלא מובן המילה, ואכן ראה את אביו הקדוש שבא להתפלל מנחה, ולכן ענה [[אמן]] אחר ברכותיו.

::::אין לי ספק:

::::שאם היה הכותב הנ"ל בתקופת משה רבינו, היה עובד את העגל מיד בהתלהבות דקדושה, באמרו הרי ראינו דמות משה מת, ומה לכם "הזויים" להשמע להאמין בו, קומו עשו לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, (לא אחד שצריך [[להאמין]] שהוא חי, אלא אחד שרואים בעינים גשמיים)!

::::ואם הנ"ל בזמן רבינו הקדוש, והיה שומע שרבינו הקדוש בא לביתו מדי ער"ש, היה מלעיג בהתנשאות כי לומר שרבינו הקדוש חי עולה בה ריח כבד של כפירה ועבודת אלילים עפ"ל.

::::די לעמרצות!

::::רבי [[משה שטרן]] בשו"ת באר משה מביא על מישהו מסוים, שאם "עמרצות" (מלשון עם הארץ) היה כואב, היה הלה צועק מכאבים.

::::ואני אומר: אם "עמרצות" היה כואב, היה מותר על פי הלכה לחלל שבת על החולה הנ"ל, שכן היה הוא חולה שיש בו סכנה! רפואה שלימה, ויתמו עמרצות ולא עמרצים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:14, 7 במרץ 2010 (UTC)

:::::'''הגמרא אומרת שאפשר להכשיר את השרץ בק"ן טעמים. וכל הרוצה לבוא ולטעות, יבוא ויטעה.''' אפשר להביא אלפי גמרות ואפשר להביא מאות סיפורי חסידים ומעשייל'ך (למרות שאין פוסקין מן האגדות) ולהכשיר הכל, לרבות עבודה זרה ועבודת אלילים. (ויודגש, כי רק ולו מספק עבודה זרה, חייב שלא לפנות בדרך זו)! ואני מבקש מכם, לטובת כולכם: אנא אל תיטעו ואל תטעו, ואנא אל תעכבו את הגאולה! כמו בן אבקשכם שלא להשתמש בלשון כל כך מתלהמת ובמילים שיש בהם מן הכיעור ונפש הגויים, כי אתם נגועים ושטופים בזה. כנראה למי שאין ביטחון מחפש דרכים עקלקלות לזרות חול בעיני הציבור במילים מצועצעות ובשימוש בלשונות חז"ל ובמטבעות לשון בלתי סבירות בעליל. לטובת כולם, אנא חיזרו בתשובה. {{שכח|217.132.25.64}}

::::::הבעיה היא, שתמיד ישב הצד שכנגד, ובהתנשאות יודיע על ה"כפירה" ו"עבודה זרה" של הצד השני. ראיות אין הוא צריך להביא לדבריו כלל על ה"עבודה זרה" כביכול שהוא מדבר עליו, שכן כל דבריו קודש קדשים ואין לערער אחר המלך.

::::::כמובן כאשר ינסה מישהו לברר את ההלכה על פי דין תורה הוא לא ילך אפילו להשיב, מכיון שהוא לא יכול אפילו לדבר איתך, מכיון ש"עולה בה ריח כבד של כפירה ועבודת אלילים עפ"ל.". אבל כמובן שהוא צודק, זה לא שאלה אפילו. הוא עושה לך טובה שהוא מסכים בכלל לטרוח לענות לך. לפתוח ספר? ח"ו!

::::::כאשר כלו כל הקיצין ואין לו כבר ממש מה לענות יש לו את השליפה המתאימה: "מי שאין ביטחון מחפש דרכים עקלקלות לזרות חול בעיני הציבור במילים מצועצעות ובשימוש בלשונות חז"ל ובמטבעות לשון בלתי סבירות בעליל." כלומר: מה שהוא אומר, ללא כל ראיות לדבריו, זה ברור ומובן. מה שהצד התורתי אומר זה "מילים מצועצעות", שכן מה לעשות... ההוא יודע קצת ללמוד, ואילו לו כואב מ"עמרצות".

::::::אינני אוהב להשתמש בלשון מתלהמת כלל.. אדרבה, הוכח תוכיח את עמיתך - בדרכי נועם! יש לך טענות? '''אנו פתוחים לשמוע הכל!''' אבל בבקשה, הבא ראיות לדבריך, ולא להתחמק מלדבר לגופו של ענין תוך דבקות מוחלטת בתורתינו הקדושה, ולא ממקורות זרים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 00:21, 8 במרץ 2010 (UTC)