10,360
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
כאמור, חזר אדמו"ר הזקן ואמר דרוש זה מידי כמה שנים. המאמר הוא משנת [[תקנ"ד]] – שלש שנים לפני הדפסת [[ספר התניא]], חמש שנים לפני המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן. ישנם הגהות של אדמו"ר הזקן בכתב-יד-קדשו על המאמר, וכנראה זהו המאמר היחיד עם הגהה של אדמו"ר הזקן{{הערה|לבד מ[[אגרת התשובה]] שעם הערותיו.}}.
גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] חזר על דרוש זה (בהרחבה קצת) כמה וכמה פעמים{{הערה|בשנים [[תרכ"ד]], [[תרכ"ה ]] ועוד.}}, וכן קיימות הגהות על המאמר בכתב יד קדשו{{הערה|נדפס ב[[אור התורה]] שמות עמ' קיט ואילך. קיצורים על המאמר וכן מעט הוספות באוה"ת שמות עמ' ב'תת"צ.}}.
המאמר כשלעצמו נדפס לראשונה בספר [[תורה אור]] (בדפוס למברג [[תרי"א]], השונה מספר תורה אור שלפנינו), ושנית בספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים (חלק א', עמוד רלח). בשנת [[תשמ"ז]] המאמר נדפס בקובץ [[כרם חב"ד]] ב'{{הערה|כרם חב"ד ב' עמ' 4 ואילך, בתוספת סקירה, השוואת כת"י וצילומם, הגהות והוספות מהצמח צדק, רבי הלל מפאריטש ותמצית הוספות הרבי למאמר משנת תשי"ב.}} על פי כתב-יד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל (אח אדמו"ר הזקן)]] עם הגהות בכתב ידו הקדושה של אדמו"ר הזקן עצמו.
אודות מאמר זה כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] מאשר שמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] בשבת קודש פרשת וארא [[תרנ"ו]]{{הערה|[[התמים]] גליון ח עמ' ז.}}: "כ"ק אאמו"ר [אדמו"ר הרש"ב] מספר, אשר המאמר וארא [המדבר בענין "כי לא ידח ממנו נידח" - אינו הנדפס בתורה אור] קנה לו שם "דער פרומער וארא", ואשר מאמר זה היה רגיל כ"ק אדמו"ר [הזקן] לחזור אותו אחת לג' שנה, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה חוזרו כלשונו. ורק אאזמו"ר - כוונתו אדמו"ר צמח צדק - אמר, יעדער מאהל איז גיווען א אור חדש. האט דער טאטע - כוונתו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש - גיזאגט, א אור איז אלע מאהל גלייך, אבער מאור איז אלע מאהל ווי א דבר חדש. ממאמר זה - ממשיך כ"ק אאמו"ר דיבורו - ישנו רק שני דפים בכתב יד קדש דודנו מהרי"ל [מיאנאוויטש, אחי אדמו"ר הזקן] ובאיזה מקומן הגהות כתב יד קדש כ"ק אדמו"ר הזקן.
ושוב דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות דרוש זה בסעודת ליל שבת קודש פרשת וארא [[תרס"ז]]{{הערה|נדפס בספר השיחות תורת שלום עמ' 86 מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}}: סיפר [אדמו"ר הרש"ב] כי שמע מהרב החסיד משה לייב מבארדיטשוב (הוא הי' נכד הרלו"י ז"ל) אשר כ"ק רבינו הגדול בעת שכתב את ספר הק' [[תניא]], הנה באיזה ענין ומדרי' שהתעסק בכתיבתו, כן הי' מעמד ומצב נפשו הק'. ואם הי' זמן דמרה ד[[מרה שחורה ]] הי' בפועל ממש ענין דמרה שחורה שוכן על פני כל החסידים, עס איז גיווען מוירא'דיק, ואם הי' מתעסק בענין דשמחהד[[שמחה]], היתה השמחה נעלית ורבה מאד מאד (ע"כ המעשה [והוסיף אדמו"ר הרש"ב ואמר]): היינו וואס האט זיך אפגיטאן בעת דער רבי האט גיזאגט דעם דרוש וארא כו' ושמי הוי' כו' ענין לא ידח ממנו נדח, עס האט גאר געמוזט זיין מורא גדול בעת מעשה. איך בין ניט מקנא די וואס זיינען בשעת מעשה דיבור זה גיווען. הדרוש הוא (אצלי) כתב יד דודנו מהרי"ל (דער פעטער לייבעלע) ותיקונים שורות אחדות כתב יד קודש כ"ק רבינו הגדול בעצמו. א בייזע חסידות, גאר מורא'דיק.
בשבת-קודש פרשת וארא [[תשי"ב]] אמר [[הרבי מלך המשיח]] את המאמר ד"ה וארא, המיוסד על מאמר אדמו"ר הזקן והגהות הצמח צדק שעליו - ובתוספות ביאור. וכן בשבת-קודש פרשת וארא [[תשכ"ו]] חזר על המאמר, וביאר עניינים נוספים אודותיו.