פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 6 בתים ,  07:50, 17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
== טענות הצדדים ==
לאחר מותו של גאווין קאטו, חברי הקהילה השחורה טענו כי ההחלטה לפנות ראשון את ליפש מהמקום היתה הייתה ממניעים גזעניים. הם טענו גם כי זו רק דוגמה ליחס מועדף המוענק ליהודים בקראון הייטס. בנוסף לאכיפת חוק מוטה והקצאת משאבים ממשלתיים, בין היתר. רבים מהקהילה השחורה היו מודאגים גם לגבי ההתרחבות של הקהילה היהודית בשכונה.
בקהילה היהודית טענו כי טענות השחורים בדבר משוא פנים לא נתמכו בעובדות: מספר מחקרים הפריכו את הטענות, כולל מחקר שנערך במיוחד בתגובה לטענה זו. בקהילה היהודית רווחה הדעה כי טענות אלה היו ניסיון להסוות את האנטישמיות הבוטה במהלך המהומות. כדוגמאות, הם מצביעים על התבטאויות אנטישמיות שנעשו על ידי מפגינים ברחבי המהומות, ואת הדברים שנאמרו בהלוויתו של גאבין קאטו.
במשך ארבעה ימים לאחר התאונה נחשפו יהודי שכונת [[קראון הייטס]] לתקיפות אלימות ולמעשי בריונות מצד בני נוער מקומיים, אליהם הצטרפו רבים מחוץ לשכונה.
שלוש שעות לאחר התאונה פנה צ'ארלס פרייס אל הצעירים השחורים בנאום תוקפני וזועם, שפורסם לאחר מכן ברשת NBC. פרייס טען שאילו אדם שחור היה הגורם לתאונה, המשטרה היתה הייתה עוצרת אותו ולא דוחפת אותו לאמבולנס למען ביטחונו האישי: "אנחנו לא יכולים לסבול את זה יותר. הם הורגים את ילדינו. היהודים משיגים את כל מה שהם רוצים. המשטרה מגינה עליהם. מה אנחנו הולכים לעשות עם זה? האם נמשיך לסבול? עין תחת עין. אם אין צדק אין שלום... בואו ל[[רחוב קינגסטון]] ונמצא שם יהודים".
במהלך המהומות, יהודים נפצעו, חנויות נבזזו, מכוניות ובתים ניזוקו. המתפרעים זיהו בתים יהודיים על ידי ה[[מזוזה|מזוזות]] שעל משקוף דלת הכניסה לבתים. בוזזים צעדו בקראון הייטס ונשאו שלטים ועליהם כתובות אנטישמיות, ושרפו דגלי ישראל. במהלך לוויתו של גאבין הונף שלט: "היטלר לא עשה את העבודה". המתפרעים השליכו לבנים ובקבוקים גם לעבר השוטרים, נורו יריות לעבר שוטרים וניידות משטרה נרגמו והושחתו.
יום למחרת התאונה ופריצת המהומות, ביום שלישי י' באלול, נסע הרבי שוב פעם [[האוהל|לאוהל]] של [[הרבי הריי"צ]] (שלא כפי הסדר הרגיל בזה). בשעות אלו הקימו 'הועד המסדר' דופן מעץ, המסתירה את חלון חדרו של הרבי למניעת אפשרות של גרימת נזק ח"ו מצד הפורעים, ושדרת [[איסטערן פארקווי]] נחסמה לתנועה על ידי חסידים, כאות מחאה על התנהלותה הפאסיבית של המשטרה באירועים האלימים.
כשחזר הרבי מהאוהל, נכנס להתפלל [[תפילת ערבית]] ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת מרתף (הזאל הגדול)|'זאל']], ובסיום התפילה החל לומר שיחת קודש. בין הדברים אמר הרבי: '''"ליהודי אין כל שייכות למלחמות, בהיותו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה"'''. השיחה שהיתה שהייתה רווייה בביטויים שמיימיים{{הערה|היו שראו בשיחה רמז למדינת אוסטרליה - מקום מגוריו של הקדוש הת' יעקב רוזנבאום, בה הרבי התבטא ש"שלחו שלוחים למדינת אוסטרליה, בחצי כדור התחתון, שם יפיצו [[נגלה]] ופנימיות התורה.. "כמותו דהמשלח ממש"..."}}, נסכה בחסידים ביטחון רב, והרגיעה את הרוחות הלוהטות.
במהלך חלוקות הדולרים שהתקיימו בימי המהומות{{הערה|הרבי חילק דולרים לברכה והצלחה במשך שלושה ימים רצופים, בימים שלישי, רביעי וחמישי.}} ולאחריהם{{הערה|ביום ראשון ט"ו אלול.}}, עברו אנשים שונים שהיו קשורים עם הרגעת המהומות, מפקדי המשטרה, ראשי ארגוני שמירה חיצוניים, ופוליטיקאים שסייעו להפעיל לחץ על משטרת ניו-יורק.