76
עריכות
שינויים
←סיכום
==סיכום==
*'''אות א':''' שמות הפרשה מבטאים את תוכנה. ונשאלת השאלה שלכאורה הפרשה הקודמת, [[פרשת נח]] שמתחילה בתיבות "אלה '''תולדות''' נח" אמורה '''היא''' להקראות בשם "פרשת תולדות" ואילו פרשתנו (המתחילה בתיבות "ואלה תולדות '''יצחק'''") תקרא '''היא''' בשם "פרשת '''יצחק'''", ומדוע בפועל שמות הפרשיות נקראו ההפך? אלא שזהו ההוכחה ששמות הפרשה לא נקראים סתם על שם תחילת התיבה, אלא שהם מבטאים את התוכן והעומק של הפרשה וזהו הסיבה שפרשת נח ופרשת תולדות נקראו דווקא בשמות אלה. פרשת נח נקראה על שם נח ולא בשם "'''תולדות''' נח" כי תוכנה הוא לא על תולדותיו (ילדיו ומשפחתו) של נח, אלא עוסקת ב'''מאורעות שעבר נח עצמו''' ולכן הפרשה נקראת על שמו. ופרשת תולדות לא נקראת "פרשת יצחק" כי הפרשה לא עוסקת במאורעות חייו של יצחק (בשונה מפרשת נח) אלא '''בסיפור תולדותיו''' - בסיפור ילדיו ומשפחתו.
*'''אותיות ב' ו-ג'''': מכיון שתורה היא מלשון הוראה צריך ללמוד הוראה לחיים גם מהשמות גופא של הפרשות (ללא קשר למאורעות). השם "תולדות" מורה על מעשים טובים (שזהו עיקר תולדותיהם של הצדיקים) והשם "נח" מבטא את שמו של האדם שניתן לו בלידתו. ועל כך יש שתי דברים שצריכים הסבר והעמקה:
'''א)''' לפי הפירוש הזה לשמות הפרשות השם לא מבטא את התוכן, שפרשת נח מבטאת מעשים טובים שעשה נח, אך שם הפרשה (נח) מבטא עניין של "תולדה" ו"לידה", ואילו פרשת תולדות תכנה הוא סיפור משפחתו של יצחק ולידתם ואילו השם מבטא מעשים טובים, ולפי זה יוצא שהשם של פרשת תולדות מבטא את התוכן של פרשת נח, ואילו השם של פרשת נח מבטא את התוכן של פרשת תולדות?! '''ב)''' פרשת נח נכתבה לפני פרשת תולדות, אז צריך להבין מה העניין של נח (לידת האדם) לפני "תולדות" (מעשים טובים) בהוראה לפועל. וכן לפי זה יוצא שהעניין של המעשים הטובים (תולדות) הוא לא סתם מעשים טובים בדרגה נחותה, אלא בדרגה נעלית יותר שמגיעה דווקא על ידי הכנה והקדמה של העניין של"נח".
ניתן לפרש שהתחלית של המעשים טובים (תולדות) יכולים להגיע רק אחרי עבודה של מנוחה (נח), אלא ההסבר הוא עמוק יותר. החילוק היעקרי בין פרשת נח לפרשת תולדות מקביל לחילות בזמן שלפני [[מתן תורה]] ולזמן שאחרי [[מתן תורה]], פרשת נח מסמלת את מציאות עם ישראל איך שהוא קודם ל[[תורה]], ופרשת תולדות מקבילה לזמן של אחרי [[מתן תורה]] - עבודת בני ישראל בשייכות לקיום התורה ומצוות{{הערה|בסוף אות ג' ובתחילת אות ד' מסביר הרבי בפירוט למה זה כך}}.
*'''אותיות ד' ו-ה'''': כתוב בתנא דבי אליהו{{הערה|פרק י"ד}} שהתורה וישראל קדמו לעולם, ובזה גופא ישראל קדמו במעלתן תורה, ומביא משל ממלך בשר ודם שלקח עבד זקן שלימד את בניו חכמות ומנהגים טובים, כך גם התורה באה ללמד את בני ישראל (בניו של [[הקב"ה]]) את הדרך שבה ילכו. אך אף אם ישראל לא הולכים בדרך זו הקב"ה אוהב אותם, אך אהבה זו מגיעה מצד עצמותו '''שלו''' בתור אביהם של ישראל, אך בשביל שהאהבה תגיע מצד עצמותם של '''ישראל''' צריך שיהיה את העניין של קיום התורה והמצוות. וכמו שישראל קדמו לתורה, כך גם הגוף קדם במעלתו לנשמה - כי הנשמה (ובמילא כל [[סדר השתלשלות]]!) נבראה '''בשביל''' הגוף.
{{להשלים}}