פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 637 בתים ,  20:12, 11 באוקטובר 2020
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ו' עמוד שנג|תוכן=מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ב[[יחידות]] או שהיו שומעים [[מאמר|דא"ח]] או היו בעת ההתוועדיות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים}}
[[הרבי הריי"צ]] הורה, כי יש לערוך התבוננות כזו לפחות פעם אחת בשנה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[ראש השנה]] של שנת תש"ה}}. במשך ה[[סעודות בדירת הרבי הריי"צ]] גם לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], היה מונח במקומו של הרבי הריי"צ סט של סכו"ם, צלחת, גביע וחלות, וסדר הישיבה של הנוכחים היה כפי שהיה בחייו של הרבי הריי"צ. כאשר שאל [[הרש"ג]] את הריב מדוע ממשיכים בסדר זה, השיב הרבי כי על ידי כך ייזכרו בקלות בצורה בה היו הדברים בחייו של הרבי הריי"צ ובדברים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמז}}.
[[אדמו"ר הזקן]] שמע מרבו [[המגיד ממזריטש]] את מה ששמע מרבו של המגיד [[הבעל שם טוב]] את הביטוי: {{ציטוטון|וואס געדענקסטו?}} (ב[[אידיש]]: "מה הינך זוכר?"). האמרה הפכה בין החסידים למטבע לשון, בה השתמשו ככינוי לצורך בהעלאת זכרונות על מנת לעורר את רגש ההתקשרות על ידי זיכרון החוויות שחווה החסיד במחיצת הרבי{{הערה|על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר השיחות תש"ט]] עמוד 333}}.