2,342
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם התחיל לעסוק בכתיבה עיתנואית, והיה חביב על החסיד הנודע ר' ישראל לוין (נעוולער).
ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של ר' גרשון בער.
לאחר פטירת ההורים עברו ר' גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]].
בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת צביה, בתו של מי שלימים נתמנה ל[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. במשך שנים ארוכות לימדה בבית רבקה בקראון הייטס, נוסף על היותה שותפה בחלק גדול מפעולתיו של בעלה.
כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.
בתור מייצג של דעת הרבי וחסידות חב"ד ספג מלחמה קשה מצד חצרו חצר סאטמאר ועד שלילה אחת שרפו את מערכת העיתון, הדבר לא עצר את ר' גרשון בער להמשיך לייצג את דעת חב"ד בגאון.
נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].