26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"
== והארכת ימים - ליום שכולו ארוך ==
הגמרא{{הערה|1=[[מסכת קידושין]] לט ב.}}מוכיחה כי לא יתכן ייתכן שהשכר של "למען ייטב לך והארכת ימים", הכוונה ב[[עולם הזה]]. ההוכחה היא ממעשה שהיה, באדם שאמר לו אביו לך והוריד לי גוזלות מהקן. הלה עלה וביצע את שילוח הקן בהוראתו של אביו, וכשירד מהסולם, הוא נפל מהסולם ונפח את נשמתו. מכיון שמדובר באדם שקיים מצוות [[כיבוד אב]] וגם מצוות שלוח הקן עליהם כתוב למען ייטב לך והארכת ימים, ועל אף זאת נפח את נשמתו מיד בסיום המצווה, מההכרח לומר שכוונת הפסוק "למען ייטב לך" היא - ליום שכולו טוב, "והארכת ימים" - ליום שכולו ארוך.
[[הרבי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].}} מקשה למה קושיית הגמרא היא רק מכח מעשה זה, הרי [[משה רבינו]] כבר הקשה את הקושיא הידועה{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] ז א.}} מפני מה יש צדיק ורע לו... רשע וטוב לו.
מתרץ הרבי כי לא ניתן להקשות על הבטחת התורה "למען ייטב לך והארכת ימים" מכח יחידים שלא נתקיימה בהם הבטחה זו, כמו המציאות שיש צדיק ורע לו ולעומת זאת רשע וטוב לו, משום שהתורה מדברת על הרוב,{{הערה|1=מורה נבוכים חלק ג' פל"ד.}} ויתכן וייתכן שישנו מקרא יוצא מהכלל. שאלה זו ששאל משה רבינו, היא שאלה מיוחדת מכח היותו של משה רבינו לרועה נאמן לישראל, ולכן שאל גם על מקרים מועטים ש"יש צדיק ורע לו, אבל וודאי שמכח המיעוט אי אפשר להוכיח את הפשט בפסוק.
אבל במעשה כזה של אחד שנפל מהסולם בחזרתו מקיום המצווה, שהוא דבר בלתי רגיל, ניתן להקשות, מכיון שקיים כלל{{הערה|1= נסמן בשדי חמד כללים מע' מ' כלל סא.}} שלא שייך לילך בזה אחר הרוב, מפני שכל המעשה הוא מעשה בלתי רגיל, ועל כן מכח מעשה זה היה אפשר להסיק כי התורה מדברת על הרוב.