30,224
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי ([[ראש השנה]]), שבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו [[ברכה|מברכו]], וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בשם ה[[בעל שם טוב]]: החודש הראשון לחדשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים אחד עשר פעמים בשנה. קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193, היום יום כ"ה אלול.}}.
כמו כן נקרא יום זה '''יום התוועדות'''{{הערה|למשל ב[[לוח היום יום]].}}.
==מנהגי שבת מברכים==
יום [[התוועדות חסידית|התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] ל{{ה|רבי}} להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).
בשבתות החורף שבהן לא תמיד יש את האפשרות להתוועד כראוי בצהרי השבת, הורה אדמו"ר הריי"צ לסדר את ההתוועדויות במוצאי שבת.
===פרטי תקנת אמירת ה[[תהלים]]===
6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהילים]] עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.
7) לא מספיקה אמירת התהילים של כל אחד לעצמו, אלא כל אחד צריך גם להשפיע על סביבתו לומר תהילים. הרבי אף התבטא שזאת תהיה תביעתו של משיח כאשר יתגלה: על כמה יהודים פעלת לומר את התהילים בשבת מברכים{{הערה|שיחת שבת פרשת פקודי תשכ"ז.}}.
הרבי נוהג לומר את כל ספר התהילים ברציפות, מבלי להפסיק באמצע לאמירת ה'יהי רצון' לאחר כל ספר{{הערה|אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, ואז גם אמר את היהי רצון שקודם הקדיש.}}.
===סיבות התקנה===
שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהילים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.
לכן בשבת מברכים אומרים [[תהילים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת [[תהילים]] מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה{{הערה|עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).}}.
מדוע לא היתה התקנה לומר [[תהילים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף?
לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.
===ברכת החודש===
את ברכת החודש נוהגים לומר בעמידה, זכר למעמד קידוש הלבנה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר בית דין היו מכריזים על קידוש החודש, העם כולו היו עומדים על רגליהם.
קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.
נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה.
שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}.
==נתינת כח==